הילד לא שומע להורים? זו הטעות שאתם עושים - וזה הפתרון!

כל הורה מכיר את התחושה המתסכלת הזו. אתם מבקשים, מסבירים, לפעמים אפילו מתחננים, אבל הילד פשוט לא שומע. נדמה שיש קיר אטום ביניכם לבין הלב שלו. במצבים כאלו, קל מאוד להיגרר למקום של כעס, תסכול וייאוש. אנחנו מוצאים את עצמנו מגדירים את הילד כמרדן, כעצלן או פשוט כילד רע שלא מוכן לשתף פעולה. אך האם עצרנו פעם לחשוב שייתכן והמילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן הן אלו שנועלות את הדלת במקום לפתוח אותה?

הגאון הצדיק חכם ניסים בן שמעון שליט"א, במתק שפתיו ובחוכמת חיים עמוקה, מציב בפנינו מראה נוקבת אך מלאת תקווה. הוא מצביע על טעות נפוצה שרבים מאיתנו עושים בתום לב, ומציע מפתח זהב לשינוי האווירה בבית ולבניית נפשו של הילד.

מלכודת התיוג השלילי

כאשר ילד אינו נשמע להוריו, התגובה האוטומטית היא לעיתים קרובות ביקורת. "הוא לא מבין כלום", "הוא לא עושה שום דבר", "איזה ילד קשה". חכם ניסים בן שמעון מסביר כי המילים הללו אינן נשארות בחלל האוויר. הילד שומע אותן, מפנים אותן ומאמץ אותן כזהות שלו.

ברגע שהילד מרגיש שזהו הדימוי שלו בעיני הוריו, הוא מאבד את המוטיבציה להשתנות. בתת המודע שלו הוא אומר לעצמו שאם ממילא חושבים עליו שהוא רע, אז הוא ימשיך להתנהג בהתאם לציפיות. במקום לפתור את הבעיה, הביקורת רק מעצימה אותה ויוצרת גלגל חוזר של התנהגות שלילית ותגובות קשות עוד יותר.

הפתרון: הכוח של "עין טובה"

השינוי האמיתי מתחיל בשינוי המבט של ההורה. חכם ניסים בן שמעון מדגיש כי המפתח טמון בחיפוש אקטיבי אחר הנקודות הטובות, גם אם הן נראות קטנות וזניחות באותו רגע.

"אדרבה, אם האמא תראה שאפילו אם הילד לא עושה כלום, פתאום היא תמצא דבר אחד קטן שהוא כן עשה כהלכה, שם טמון השינוי."

הסוד הוא לא רק להבחין בטוב, אלא להדהד אותו. הרב מציע טכניקה עוצמתית: לספר על המעשה הטוב של הילד בפני אחרים. כאשר האב חוזר מהעבודה, והאמא מספרת לו בנוכחות הילד כמה הוא עזר לה, כמה הוא היה נפלא באותו רגע קטן, או איזה מעשה טוב הוא עשה, משהו בנפשו של הילד נפתח.

איך זה עובד בפועל?

כאשר הילד שומע את השבחים הללו, קורה דבר נפלא. הוא מתחיל להרגיש "בובה", הוא הופך ל"מותק" בעיני עצמו. החיזוק החיובי הזה מעניק לו דלק להמשיך ולעשות מעשים טובים. הוא רוצה לשמר את הדימוי החדש והחיובי שנוצר לו. השמחה והגאווה שהוא חש גורמות לו לרצות לחזור על הפעולה שוב ושוב.

להלן עיקרי השיטה לפי דברי הרב:

• הימנעות מוחלטת מתיוג שלילי: גם ברגעים קשים, אל תגדירו את הילד כ"רע".
• ציד נקודות אור: חפשו בנרות פעולה חיובית אחת שהילד ביצע במהלך היום.
• העצמה מול צד שלישי: ספרו על ההצלחה של הילד לאדם נוסף (אבא, סבתא) כשהילד שומע.
• עידוד מתמשך: הבינו שזהו תהליך. כל מילה טובה היא לבנה נוספת בבניין הביטחון העצמי שלו.

לא רק בבית: גם בבית הספר

חכם ניסים בן שמעון מרחיב את היריעה גם לעולם החינוך במוסדות הלימוד. מורים ומחנכים שמדגישים רק את מה שהתלמיד לא יודע או היכן הוא נכשל, גורמים לו לייאוש ולחוסר הצלחה מתמשך. לעומת זאת, מורה שיודע להגיד "ברוך השם, הילד הזה מוצלח, הוא השתפר, הוא עשה עבודה טובה", מעניק לתלמיד את הכנפיים שהוא כל כך זקוק להן כדי להמריא.

לסיכום, החינוך אינו מסתכם רק בהוראות ובחוקים. החינוך האמיתי עובר דרך הלב, דרך היכולת שלנו כהורים וכמחנכים לראות את הטוב הטמון בכל ילד ולהאיר אותו. מילה טובה אחת יכולה להפוך ילד "קשה" לילד שמשתוקק לעשות נחת רוח להוריו.