דמעות בחדר הזיהוי: העדות המטלטלת מרגע מציאת רן גואילי הי"ד

ד"ר אסי שרון, מפקדת יחידת רופאי השיניים של משטרת ישראל, חזרה בקול חנוק לרגע שבו הבינה שהמשימה הקשה ביותר שלה הושלמה. הזיהוי של רן גואילי, החטוף שנרצח בידי מחבלי חמאס, התרחש לדבריה ברגע אחד מטלטל, כזה שנצרב בזיכרון ולא מרפה.

"כשקיבלתי את התמונה, עוד לפני בדיקות מעמיקות, משהו בפנים אמר לי שזה הוא", סיפרה. את הצילום הראשוני של השיניים קיבלה בשעת צהריים, מתוך אתר חפירות בבית קברות בצפון רצועת עזה, סמוך לשכונת סג'עיאה. מדובר היה במבצע חיפוש שנשען על מידע מודיעיני מדויק, לאחר לילה ארוך של עבודה בשטח רווי גופות ומראות קשים.

לדבריה, בלילה שקדם לכך עברו תחת ידיה מאות צילומים. "בדקנו אחד אחד. כ 200 ממצאים, וכולם נשללו. זה היה מתיש נפשית". עם חידוש החיפושים בבוקר, הגיע הרגע שבו נפתחה תמונה נוספת. "פתחתי את הקובץ ואמרתי לעצמי בשקט זה רני".

היא ביקשה מיד להעלות את הגופה שסומנה לצילום רנטגן. "הייתי צריכה את האישור הסופי, למרות שבלב כבר ידעתי". ד"ר שרון מספרת שהיא זוכרת לפרטי פרטים את נתוני השיניים של רן, עוד מתקופת גיוסו לצה"ל. "הכול היה לי בראש. הצילומים, הסימנים, ההתאמות. הידיים רעדו לי, והקול בקושי יצא".

כעבור דקות ספורות התקבלה האימות הרשמי. "אמרתי לכולם שזה חד משמעי. זה הוא". מסביבה עמדו אנשי הצוות, שוטרים ורופאים, והרגש הציף את כולם. "לא נשארה עין יבשה. בכינו יחד".

העדות של ד"ר שרון משקפת לא רק זיהוי מקצועי, אלא מחויבות עמוקה. גם מול אויב אכזר שמבזה את המתים, מדינת ישראל לא ויתרה על בניה, והשיבה אותם הביתה בכבוד, גם ברגעים הקשים ביותר.