
מיסטיקה וקבלה

כבוד הרב,
על פי הקבלה, מה השורש הרוחני של "עייפות החורף", ומהי דרך התיקון?
"קודם כול, במילה 'עייף' אנחנו משתדלים לא להשתמש. כתוב:
'עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים',
'וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים'.
המילה 'עייף' ביהדות משתייכת תמיד לדברים שליליים. לכן בברכות השחר אנחנו לא אומרים 'הנותן לעייף כוח', אלא 'הנותן לַיָּעֵף כֹּחַ'.
צריך לדעת שהעייפות והכבדות, השורש שלהן לא בקיץ ולא בחורף, אלא מקורו עמוק מאוד. כאשר הקדוש ברוך הוא הבטיח ליעקב אבינו
'וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ',
אחרי שהוא חלם את החלום, כתוב מיד:
'וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם...'
רש"י מפרש:
'וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו'
כלומר, שמשעה שנתבשר יעקב אבינו בשורה טובה, שהיא עניין ההבטחה של שמירת ה', הוא מיד 'נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת', כך כותב רש"י בשם המדרש.
זאת אומרת, אדם זוכה למציאות הזו של 'הזריזות' כאשר הוא חי בתחושה ובהבנה של הטובות הגדולות שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו. אבל בחורף, כיוון שקר, יש צמצום, אנשים יותר עם עצמם, יותר סגורים, פחות עם החברה.
ולכן יש יותר זמן לחשוב מחשבות, וברגע שהמוח מתמלא במחשבות שליליות, מגיעות גם העצבות והעייפות. כתוב בספרים הקדושים שזריזות ושמחה, מקורן הוא בקדושה.
ולכן, ככל שנתקדש יותר, ככל שמחשבותינו יהיו חיוביות יותר, ככל שנתרכז יותר בטוב, כך האדם יהיה זריז יותר. וכפי שאומר שלמה המלך עליו השלום:
'חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב...'
זריזות, אומר מורי ורבי הרב ציון שמעון בוגנים שליט"א, זה חצי מזל. יהי רצון שנזכה לזריזות בעבודת השם, אמן".