משפט אחד בשיעור תורה הציל שני צעירים מהטבח בעוטף

לדביר הייתה תקופה קשה. הוא ירד מהדרך והפסיק לשמור תורה ומצוות.
יום אחד ניגש אליו רועי, חבר שלו, ואמר לו: "אתה חייב לבוא איתי לשיעור תורה".
דביר ניסה להתחמק, אבל רועי לא ויתר: "אחר כך נצא לאנשהו, יאללה תזרום..."
אחרי עוד קצת תחנונים, דביר הסכים.

הם הגיעו לשיעור. אבל דביר בכלל לא הקשיב, הוא רק חיכה שהשיעור יסתיים.
אבל משפט אחד של הרב פתאום תפס אותו. הוא אפילו לא הבין את ההקשר, רק שמע את הרב מסביר שבבית המקדש, כשהכהן היה עולה על הכבשׁ, יש לו פנייה ימינה או שמאלה, והתורה אומרת: "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין".
זהו. רק את המשפט הזה הוא זכר מכל השיעור.

עברו הימים. דביר הגיע למסיבה בשמחת תורה ברעים שבעוטף עזה. ופתאום, בשעה 06:29 ירי טילים לעבר שטח ישראל. פיצוצים מתחילים בכל מקום. המוני מחבלים פולשים לשטח שבו הייתה המסיבה.
הוא בורח עם אלון, חבר שהיה איתו שם. שניהם רועדים, פשוט קופצים לרכב ונוסעים.
הם מגיעים לצומת, והתמרור מורה: ימינה, לכיוון עזה. שמאלה, תל אביב.

דביר נעצר לרגע. ופתאום חוזר אליו המשפט הזה מהשיעור: "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין".
הוא אומר לאלון: "אני פונה ימינה".
אלון צועק: "אתה משוגע?! מה אתה עושה?! קח שמאלה!"
"תקשיב", דביר אומר, "הייתי בשיעור תורה, הרב אמר שתמיד צריך לפנות ימינה".
אלון כבר צרח: "תפסיק להשתגע! קח שמאלה עכשיו!"
ואז אלון מוציא מברג. "אם אתה פונה ימינה, אני דוקר אותך".
דביר הסתכל עליו ואמר לו: "תעשה מה שאתה רוצה. אני פונה ימינה".
הוא פנה ימינה ונסע.

בזכות זה חייהם ניצלו. כל מי שפנה שמאלה לתל אביב נקלע למארב של מחבלים, שלא נדע. ושניהם, בגלל משפט אחד בשיעור תורה, ניצלו.

חברים יקרים התורה הקדושה היא תורת חיים. דביר שמע משפט אחד בלבד!
וברור שאין הכוונה שכל החיים צריך לפנות ימינה. אלא שכשאדם בא לשיעור תורה, הקדוש ברוך הוא דואג שהוא ישמע בדיוק את מה שהוא צריך.
התורה, היא תורת חיים!