
מענה ההלכה העולמי

בימי החנוכה, כאשר אנו זוכים להדליק את נרות המצווה, עולה לא פעם שאלה הלכתית חשובה:
האם מותר להשתמש בשמן שנותר לאחר ההדלקה? או שמא יש לנהוג בו קדושה ואסור לעשות בו שימוש אחר?
הרב יניב עזיז מביא הסבר מסודר, לפי דעת הפוסקים ובראשם מרן הבית יוסף, כפי שנכתב בספרי ההלכה ובפוסקים האחרונים.
שמן שנשאר בבזיכים, אסור לשימוש
כאשר הנרות כבו בתוך חצי שעה מזמן ההדלקה, אין להשתמש בשמן שנותר לשום צורך אחר.
לא להנאה ולא להדלקת נרות שבת.
הסיבה לכך היא:
השמן שנשאר בכלי ההדלקה הוא מוקצה למצוותו, כלומר, הוא יועד והוקדש לשם קיום מצוות הדלקת נרות חנוכה, ואין להשתמש בו לדברים של חול.
לכן, הדרך הנכונה היא לשרוף את השמן והפתילות במדורה קטנה וללא שימוש נוסף, כך כותב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
שמן שנשאר בבקבוק, מותר
יש להבחין: האיסור האמור חל רק על השמן שנשאר בתוך בזיכי הנרות, כלומר בתוך כלי ההדלקה עצמו.
לעומת זאת, שמן שנותר בבקבוק, לא נחשב מוקצה למצווה, כי לא שימש בפועל להדלקה, ולכן מותר בהחלט להשתמש בו כרגיל.
כך גם הדין לגבי נרות שעדיין בקופסה, שטרם נעשה בהם שימוש, הם לא הוקצו לשם מצווה, ומותר להשתמש בהם לכל מטרה.
יש פוסקים שמחמירים, מה הפתרון?
חשוב לדעת כי יש דעות בהלכה שמחמירות גם בשמן שנותר אחרי חצי שעה, וסוברות שגם אז עדיין חלה עליו קדושה מסוימת.
כדי לא להיכנס למחלוקת הפוסקים, נוהגים רבים לעשות תנאי מראש, וכך יוצאים ידי כל הדעות.
מהו התנאי?
טרם תחילת ימי החנוכה, או אפילו במהלך החג, ניתן לומר בפה מלא את הנוסח הבא:
"אני מתנה בזאת שאין בכוונתי להקצות את השמן, הפתילות והנרות לצורך מצוותם".
תנאי זה מועיל מהרגע ואילך, וכך אפשר להשתמש בנותר מהשמן או מהפתילות גם לדברים אחרים, לפי הצורך.
מנהג טוב:
ההלכה מלמדת אותנו לכבד כל פרט במצוות, אפילו את השמן שנשאר.
וכשם שאנו שומרים על קדושת המצוות, כך גם המצוות שומרות עלינו.