המלחמה שלא נראית לעין: קפיצה חדה במחלות מעיים בקרב חיילי צה"ל

מחקר חדש של חיל הרפואה בצה"ל מציג עלייה של כ-70% באבחון מחלות מעי דלקתיות (IBD) בקרב חיילים מאז פרוץ הלחימה - נתון המעיד כי הטלטלה הביטחונית מותירה חותם גם על מערכות הגוף, ולא רק על הנפש.

בכנס הלאומי הראשון לרפואה צבאית, שנערך לאחרונה, הציגו גורמים בחיל הרפואה ממצאים מדאיגים בנוגע להשפעה הפיזיולוגית של המלחמה המתמשכת. על פי הנתונים, שיעור החיילים שאובחנו כלוקים בקרוהן או קוליטיס - שתי מחלות כרוניות דלקתיות של מערכת העיכול - זינק מ־15% טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ל־24% בקרב משרתים פעילים לאחר תחילתה.

מדובר בזינוק חריג של למעלה מ־70%, המעיד, לפי החוקרים, על קשר הדוק בין חשיפה ממושכת למצב חירום מתמשך לבין התפרצות של מחלות גופניות - גם בקרב צעירים בריאים. החוקרים מציינים כי העלייה אינה ניכרת רק לאחר סיום לחימה, אלא כבר במהלך התקופה עצמה.

"הסטרס הוא טריגר פיזיולוגי"

המחקר, שבראשו עמדה סרן-ד"ר יעל גברון מחיל הרפואה, התבסס על פרופיל בריאותי של 3,477 חיילים בשירות סדיר בין השנים 2020 ל־2024. גברון הסבירה כי מהספרות הרפואית כבר ידוע על קשר הדוק בין סטרס טראומטי לבין הופעת מחלות מעי דלקתיות - אך הנתונים שהצטברו במהלך המלחמה מאשרים זאת באופן חד־משמעי גם בקרב אוכלוסיית החיילים.

"ראינו עלייה מובהקת במהלך הלחימה, ולא רק אחריה", הדגישה גברון בראיון ל"ישראל היום", והוסיפה כי נמצאה שכיחות גבוהה יותר של מחלות אלו בקרב חיילות ובקרב בעלי השכלה גבוהה. מנגד, לא נמצא קשר בין שירות קרבי לבין שיעור גבוה יותר של תחלואה.

מחלות כרוניות שאינן נראות לעין

מחלות מעי דלקתיות - בהן מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס (קוליטיס) - נחשבות למחלות כרוניות עם תקופות של התפרצות והפוגה. תסמיניהן כוללים בין היתר כאבי בטן, שלשולים תכופים ולעיתים גם דימום. המחלות שכיחות במיוחד בגילים צעירים - 15 עד 30 - והן דורשות מעקב רפואי וטיפול ארוך טווח.

השלכות רפואיות ניכרות גם בשירות הצבאי עצמו: חיילים המאובחנים ב־IBD אינם רשאים להמשיך בתפקידי לחימה, אם כי יכולים להמשיך בשירות בתפקידים עורפיים - לרוב בהתנדבות.

קריאה לחיילים: לא להזניח את הבריאות

ד"ר גברון הדגישה את חשיבות הרפואה השגרתית גם בעתות חירום. לדבריה, "במצבי לחץ ומתח - דווקא אז אסור להפקיר את הבריאות הכללית. מערכות הגוף מגיבות לסטרס לא רק נפשית אלא גם פיזית, ולעיתים התגובה מתפרצת כמחלה של ממש".

הנתונים המדאיגים מעוררים מחדש את הדיון סביב בריאותם הכוללת של חיילי צה"ל בתקופת לחימה מתמשכת - לא רק בהיבט הנפשי והפוסט־טראומטי, אלא גם בהשפעות הישירות על הגוף. בשעה שהמערכת הצבאית מתמקדת בעיקר בכשירות מבצעית, מתברר כי דווקא השגרה הרפואית, זו שנראית שולית בשעת חירום, עשויה להיות קריטית לבריאותם של לוחמים ומשרתים כאחד.