האם מותר להטביל בר מים או שזה עלול לפגוע? הרב יצחק יוסף משיב
מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף (קרדיט: נועם אליהו/תמונת רקע: shutterstock)

יהדות

האם צריך להטביל בר מים חדש? הראש"ל הרב יצחק יוסף עונה

מה הדין כשבר מים מתקלקל אם טובלים אותו? ומה עושים אם רוצים להקל? כל הדעות, הפתרונות וההלכות שצריך להכיר אחרי שקניתם בר מים

עידו לוי
הוספת תגובה
האם מותר להטביל בר מים או שזה עלול לפגוע? הרב יצחק יוסף משיב
מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף (קרדיט: נועם אליהו/תמונת רקע: shutterstock)
אא

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

בדבר שאלתו בעניין "בר מים", האם הוא טעון טבילה?
 יש לברר היכן ייצרו את המכשיר. אם הבעלים של בית החרושת גויים או יהודיים. כל מכשיר צריך לבדוק לגופו היכן נעשה.

ובאופן כללי, לגבי מכשירי חשמל, בספר "הליכות עולם" דן לגבי קומקום חשמלי, שאם יטבילהו במים של המקווה אזי הוא יתקלקל, ייתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאיל את הקומקום ממנו. כי השואל או השוכר כלים חדשים מהגוי פטור מלהטבילם, כיוון שלא קנה אותם להיות שלו.

ובהערה שם, הביא שבשו"ת "חלקת יעקב" כתב, שמאחר שתשמישו עם הקרקע, אין צריך להטבילו. ובשו"ת "מחזה אליהו" חלק על זה, וכתב להצריכו טבילה, משום שהקומקום משמש למים גם לאחר ניתוקו מהקיר.

ובשו"ת "מנחת שלמה" כתב כדברי ה"חלקת יעקב", שהואיל ועיקר תשמישו בשעה שמחובר על ידי תקע עם הקרקע, מקרי (נקרא) מחובר לקרקע. ולפי זה, גם מקרר חשמלי אינו צריך טבילה, וכן גם בר מים אין צריך טבילה. ומכל מקום טוב שיתן אותו במתנה לגוי ויחזור וישאילנו ממנו.

והנה הלומדים הקשו על הנ"ל,
 שב"מנחת שלמה" רק צירף סברא זו באופן שפירק את הכלי וחיברו על ידי אומן, אבל בלא זה, לא סמך להתיר.

אולם המעיין היטב בדבריו יראה שבתחלה הביא את דברי ה"חלקת יעקב" ואת דחיית הרב "מחזה אליהו". דה"חלקת יעקב" התיר להשתמש בכלי זה בלא טבילה, משום שדומה לכף חשמלי שמכניסים לקדירה לבשל. ועל זה דחה ה"מחזה אליהו" שאין להקל בקומקום, דלא דמי להיתר של ה"חלקת יעקב" בכף חשמלית, שאין לה שום שימוש אחר בלא החיבור לחשמל.

מה שאין כן בקומקום שיש לו עוד שימושים נוספים, שמחזיק בתוכו מים לאחר שרתחו, ופעמים שממלאים בו קדירות וכדומה. ועל זה כתב ב"הליכות עולם" שזה אינו, שהרי עיקר שימושו של הקומקום הוא רק על ידי החיבור לחשמל, ושאר השימושים הנעשים בו הם נלווים.

והראיה, שאם הקומקום יתקלקל, לא ישאירו אותו להשתמש בו לשאר שימושים. ולזה הביא את דעת ה"מנחת שלמה" לראיה, שסברת ה"חלקת יעקב" איירי (מדובר) גם בקומקום ולא רק בכף חשמלית.

ולכן, לא כתב "וכן פסק", אלא רק העתיק את סברתו דעיקר שימושו של הכלי. ואף שה"מנחת שלמה" לא רצה להקל בלא צירוף פירוק הכלי, מכל מקום, ב"הליכות עולם" סבר דאפשר לסמוך על סברא זו לבד.

וכן משמע מה"מחזה אליהו" שמסכים עם עיקר הסברא שכלי חשמל חשיב כמחובר לקרקע, בזה ששימושו על ידי חשמל. אלא שחלק על הדימוי מכף חשמלית לקומקום.

ובאמת, שאף ב"הליכות עולם" לא רצה לסמוך להקל, ולכן כתב שיש להקנות את הכלי לגוי ולהשאיל. אך בשעת הצורך, אפשר לסמוך על הסברא הנ"ל.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי