הקביעה של בג"ץ: שר המשפטים ימנה מועמד חדש בניהול חקירת הפצ"רית

בית המשפט העליון הכריע הבוקר בעתירות שעסקו בזהות הגורם שיפקח על חקירת פרשת הדלפת השיחה בין היועצת המשפטית לממשלה לבין הפצ"רית. בהרכב של שלושה שופטים נקבע כי לשר המשפטים יריב לוין קיימת סמכות חוקית להטיל את הפיקוח על חקירת המשטרה בידי גורם שאינו כפוף לייעוץ המשפטי לממשלה - אך הוחלט כי השופט בדימוס אשר קולה, שנבחר לתפקיד, לא יוכל למלאו.

השופטים נדרשו להכריע האם ניתן לסטות מהעיקרון הבסיסי המונע התערבות פוליטית בליווי חקירות פליליות, נוכח העובדה שבמקרה זה מעורבים בפרשה עצמה בכירים בצמרת המשפטית של המדינה - בהם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן - ועל כן אינם יכולים לשמש כמפקחים על החקירה.

השופטת רות וילנר, שעמדה בראש ההרכב, הדגישה בפסק דינה כי המקרה מצדיק חריגה תחומה מהכללים הרגילים, שכן: "בנסיבות בהן גורמי הצמרת המשפטית עשויים להידרש למסור עדות בפרשה - ונוכח יחסי הכפיפות הפנימיים בין בכירי הייעוץ המשפטי - יש הצדקה לסטות מהכלל ולמנות גורם חיצוני בלתי תלוי".

השופטת ציינה כי החלטת השר איננה מהווה התערבות ישירה בהליך החקירה עצמו, אלא רק בחירת זהות עובד המדינה שיהיה מופקד על הליווי והפיקוח - תוך הבהרה כי לאחר העברת הסמכויות, לא יוותר קשר בין השר לבין אותו גורם.

לצד ההכרה בסמכותו של שר המשפטים, הבהירו השופטים פה אחד כי נציב תלונות הציבור על שופטים אינו יכול למלא תפקיד זה, מאחר שחוק הנציבות מגדיר במפורש את סמכויותיו ואינו כולל בתוכן תפקידי ליווי חקירות פליליות. משמעות הדברים: המינוי של השופט בדימוס אשר קולה - שמכהן כיום בתפקיד הנציב - נפסל.

השופט אלכס שטיין חידד בפסק דינו כי הבחירה בגורם שיפקח על החקירה צריכה להיעשות תוך שמירה על קריטריונים מחמירים של מקצועיות ואי-תלות: "על השר לבחור במשפטן בכיר, בעל מומחיות מוכחת בתחום הפלילי, נטול ניגודי עניינים והשפעות חיצוניות - דהיינו דמות הדומה ככל האפשר לפרקליט מדינה מן השורה".

גם השופטת גילה כנפי שטייניץ הצטרפה לעמדה זו והדגישה כי לא ניתן היה לקיים פיקוח מתוך משרד המשפטים או הפרקליטות, מאחר שלא נערכה בדיקה יסודית של ניגודי העניינים.

לדבריה, "לנוכח החשיבות בקיומה של חקירה עצמאית אשר תזכה לאמון הציבור, יש לאפשר לשר לפעול בסמכותו ולהעביר את התפקיד לעובד מדינה אחר, לפחות עד שתוסר המניעות".

פסק הדין מהווה תקדים רגיש בזירה המשפטית-פוליטית: מחד, בג"ץ מכיר בסמכותו של שר המשפטים להשפיע על זהות מלווה החקירה - ומאידך, מציב גבולות ברורים למניעת מינויים בעייתיים או פוליטיים.

המשמעות המעשית: שר המשפטים יידרש עתה להציע שם חדש לתפקיד - משפטן בכיר מבחוץ, שאינו נציב תלונות השופטים, ושתפקודו לא יהיה כפוף ללשכתו.