גם אתה עובר ניסיון? אברהם אבינו עבר את זה לפניך - וזה מה שהוא לימד

אברהם אבינו, בין כאב לברית, בין חום היום לאוהל פתוח - מלמד אותנו מהי מסירות נפש של אמת.

בפרשת וַיֵּרָא, רגעים לאחר שאברהם עובר ניתוח כירורגי בגיל תשעים ותשע - הוא לא מחפש מנוחה. להפך, הוא מתאמץ לראות: “וַיֵּשֶׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם”. למה? כדי לעשות חסד. זה האוויר שלו. זה מה שמחזיק אותו חי.

אברהם לא רק אוהב חסד - הוא חייב חסד. גם כשהוא חולה, גם כשהוא סובל, גם כשנראה שהוא פטור - הוא לא פטור. זו מהותו.

חז"ל מונים עשרה ניסיונות שהתנסה בהן אברהם אבינו - ויש מחלוקת מהו הניסיון הראשון: האם זה אור כשדים, כשנזרק לכבשן האש, או "לך לך" - העקירה מהשורשים. אבל כולם מסכימים שהניסיון האחרון - הוא העקדה.

ובעקדה, נשאלת שאלה מהותית: האם זו באמת הייתה העקדה של אברהם? הרי בסוף, יצחק לא נשחט. מלאך ה' עצר את היד. אז מהו כאן הניסיון הגדול?

התשובה נעוצה לא בפעולה - אלא בכוונה. הקב"ה לא רצה את הדם, אלא את הנפש. לא את התוצאה - אלא את ההיענות.

אברהם נדרש לשבור את עצמו - לא רק מוסרית, אלא גם רוחנית. כל עולמו בנוי על החסד, על החיים, על ההבטחה ש"כי ביצחק יקרא לך זרע". והנה - הוא מתבקש להעלות אותו לעולה. איך? למה?

אבל הוא לא שואל. הוא הולך. "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" - בצייתנות, במסירות, באמונה שלמה.

וזו העקדה האמיתית: עקדת השכל, עקדת הרצון, עקדת המובן מאליו.

אברהם מלמד אותנו שהניסיון אינו רק במה שקורה - אלא באיך שאתה עומד מולו.
גם כשאתה לא מבין, גם כשזה כואב, גם כשזה נראה הפוך לגמרי מההבטחה - אתה ממשיך ללכת.

וזה מה שאנחנו לומדים ממנו השבוע, בפרשה. לא רק איך להיות אנשי חסד - אלא איך לעמוד בניסיון, גם כשאנחנו לא מבינים.

שבת שלום ומבורכת.
הרב אריה לוין