הרב ראובן אלבז: למה אברהם אבינו התפלל על אנשי סדום?

הליכותיו של אברהם אבינו ע"ה היו ההפך הגמור מהליכותיהם של אנשי סדום.
בעוד שהם היו דואגים רק לעצמם, ואוסרים תחת מערכת חוקים חמורה ואכזרית כל מתן עזרה וסיוע לאחרים,
אברהם אבינו היה סמל ודוגמה להפך הגמור.
כל חייו הוקדשו לזולת, לעשיית חסדים, להכנסת אורחים ולקירוב נפשות לאמונה בה' יתברך.

בעוד שהללו היו "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" ועשו את כל התועבות שבעולם,
אברהם אבינו היה קורא לכל המון גויים להאמין בה' ולדבוק במצוותיו.
בעוד שהללו חיו חיי עולם הזה ונהנו מהעושר העצום שהיה בסדום, "כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה",
אברהם אבינו חי חיים צנועים, מלאים בתוכן רוחני, בקיום מצוות, בהכנה מתמדת לחיי העולם הבא.

והנה, כאשר הקב"ה מודיע לאברהם אבינו שהוא עומד להפוך את סדום,
אך טבעי היה שאברהם היה פורץ בשמחה עצומה: הנה הוכחה גמורה לצדקת דרכי!
הנה הכרעה ברורה שמי שכופר בה', ואינו הולך בדרך התורה, נידון לְכִלְיָה!

אך למרבה הפלא, תגובתו של אברהם אבינו לגמרי הפוכה. הוא אינו שמח כלל.
אדרבה, הוא פותח בסדרה של תפילות למען אנשי סדום, לביטול רוע הגזירה.
הוא מרבה כל כך בתפילות, עד שמרגיש שהפציר הרבה והוא פונה לקב"ה בהתנצלות:
"אַל נָא יִחַר לַה' וַאֲדַבֵּרָה אַךְ הַפַּעַם".

והשאלה המתבקשת היא: מדוע אברהם אבינו מתפלל עליהם?

אלא, מכאן אנו למדים מיהו צדיק אמיתי!
אין לו, חלילה, אינטרסים אישיים. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא להציל אנשים ממוות.
גם אם עז רצונו להוכיח את צדקת דרכו, הוא לא יימנע מלהתפלל עליהם שיחיו, ולא ימותו.
גם אם עז רצונו ש"יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ", הוא מעוניין שיתמו החטאים ולא החוטאים.

וכמו שמספרת הגמרא על אותם בריונים שגרו בשכנות לרבי מאיר והיו מצערים אותו.
רבי מאיר סבר להתפלל עליהם שימותו, אך ברוריה, אשתו, האירה לו את הדיוק בפסוק:
"מי כתיב 'יתמו חוטאים'? 'יתמו חטאים' כתיב!
אלא, בעי רחמי עלייהו דליהדרו בתשובה [תבקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה]".

גם כאן, אברהם אבינו מרבה בתפילה, ומפציר בקב"ה שאם יש בסדום אנשים צדיקים,
אפילו עשרה, שיש בכוחם לנסות ולהשפיע על אנשי סדום להטיב את דרכיהם,
שהקב"ה לא יהפוך את סדום ולא ימית את החוטאים.

הצדקות האמתית היא לנסות לקרב כל אדם באשר הוא, בעבותות של אהבה,
אל הקב"ה, אל התורה הקדושה.
לא לצפות לנפילתו של אף אחד! גם אם הרבה לחטוא, אלא לחזרתו בתשובה.
על כך צריכה להיות תפילתו של כל יהודי: "יתמו חטאים, ולא יתמו חוטאים!".
וכדי שיתמו חטאים, יש להתאמץ לקרב עוד ועוד יהודים לאביהם.