
יהדות

לפעמים נדמה לאדם, שהיושר שבו הוא נוהג יגרום לו להפסד כספי,
ושאם רק "יעגל פינות" או ייקח קצת משל אחרים - יהיו לו רווחים גדולים יותר...
בעניין זה מספר ה"בן איש חי" סיפור נפלא:
חבורת אנשים למדה תורה ומידות טובות אצל אחד מרבני בגדאד
(ויש אומרים שהיה זה ה"בן איש חי" בעצמו).
בין משתתפי השיעור היה אדם אלמן, שבתחילה היה רחוק מאוד משמירת התורה והמצוות,
ובזכות השיעורים התקרב.
באחד הלילות, כשיצא אותו אדם מן השיעור, עבר ליד בית גדול ויפה שהיה שייך לאלמנה עשירה.
לפתע תקף אותו יצרו וביקש לפרוץ פנימה ולקחת את כספה.
הוא טיפס דרך החלון ונכנס פנימה.
ניגש אל הכספת והחל לרוקן אותה.
בינתיים שמעו בעלת הבית והמשרתת קול רשרוש, והבינו כי גנב פרץ אל ביתן.
אימה משתקת תקפה אותן, והן לא הצליחו לזוז ממקומן.
תוך כדי שהוא מרוקן את הכספת, עלה בזכרונו של הגנב דף הגמרא שלמד באותו היום בשיעור:
"בן עזאי אומר: בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה."
מיד נכנסו בו הרהורי תשובה, ואמר בליבו:
לשם מה אקח דבר שאינו שייך לי?
למדנו שמה שמגיע לאדם - הוא יקבל גם בלי לגזול, לחמוס ולשקר.
ואם הכסף הזה מגיע לי, הוא יגיע אליי בהיתר.
מדוע שאקח אותו באיסור?
מיד החזיר את כל הכסף, יצא מבית האלמנה בלי כלום, והתמלא חרטה על מעשיו.
לאחר שווידאה האלמנה שהגנב עזב את המקום, מיהרה אל הכספת להעריך את ההפסד.
מה רבה הייתה השתוממותה כשגילתה כי הגנב לא לקח מאומה!
היא שמחה מאוד, אך המועקה בליבה לא פגה.
היום ניצלה בנס, אך מחר - עלול להגיע גנב אחר, פחות אדיב, ולגנוב...
היא התהפכה על משכבה כל אותו הלילה, עד שנפלה החלטה סופית בליבה.
עם שחר ניגשה אל הרב, סיפרה לו את כל אשר אירע בביתה במהלך הלילה,
וביקשה שיציע לה אדם טוב להינשא לו.
התבונן הרב בכל מתפללי בית הכנסת, והנה הבחין באותו אלמן - יושב ולומד.
שניהם קיבלו את ההצעה ברצון, ועד מהרה התחתנו.
הפעם נכנס האיש אל בית הגבירה כבעל הבית,
וכל הכסף שהיה בכספת - הגיע לידיו בהיתר ולא באיסור.
מה שנקצב על האדם משמים לקבל - הוא יקבל.
לא יותר, ולא פחות.