אמונת חכמים
הרב אליהו מאמו מביא סיפור מחזק על ניסים גלויים ועל עוצמת הקשר שלו למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הסיפור נסוב סביב הרב אליהו ואשתו שחוו משך חמש שנים אכזבות רבות בציפייה לילד. אשתו התקשתה מאוד ללכת לבריתות או לבתי חולים כי הכאב היה קשה מנשוא.
הנקודה המפנה הייתה בחתונה בירושלים בה נכח מרן. האישה ניגשה אליו ובדמעות שליש התחננה לברכה לילד. מרן בירך אותה, והיא העזה לבקש "בן כמוך". הרב חייך ואמר "אמן, בעזרת השם יהיה לך". תוך חודש התרחש הנס: היא הרתה, ובנם שמעון נולד בשמחה גדולה לשני הצדדים. כך בירך מרן וכך היה, שכן אצל מרן כל מילה מדוקדקת.
אך הטלטלות לא הסתיימו. שבועיים לפני בר המצווה של שמעון, חלתה האם במחלה אלרגית קשה שהכניסה אותה לסכנת חיים ממשית. גופה וראשה התנפח מאוד. הרופאים לא הצליחו לעזור, והרב אליהו היה שבור כשהמשפחה נראתה מתפרקת בידיו.
בתוך הייאוש נדלק אור של תקווה. הם נסעו לציון של מרן להתפלל בדמעות, במיוחד הבן שמעון. אז התברר ששמעון הניח את הזמנת הבר מצווה על קברו של מרן. שמעון פנה לרב ואמר: "אמא שלי הורידה עליך דמעות שתהיה בריא, ואני באתי בזכותך יש לי עוד שבועיים בר מצווה, אני מבקש ממך תרפא את אמא שלי".
הנס היה מיידי ואי אפשר להסבירו: תוך כמה שעות החלה הנפיחות לרדת, הכל הסתדר. תוך עשרים וארבע שעות שוחררה האם מבית החולים והכל היה בסדר. הברכה של מרן התקיימה במלואה, ושמעון כיום עוסק בזיכוי הרבים גדול, מפיץ תורה בעולם ומפעיל מפעל חסד ענק המחלק אוכל לנזקקים.