חשש רפואי: חמאס החל להאביס את החטופים לקראת שחרורם - בישראל מזהירים מפני סכנת "תסמונת ההזנה מחדש"
תיעוד מהשבי של אביתר דוד. (צילום: השימוש בתמונה נעשה על פי סעיף 27א בכפוף לחוק זכות היוצרים. בעל זכות היוצרים זכאי לבקש את הסרת הסרטון מ- [email protected])

בריאות

חשש רפואי: חמאס החל להאביס את החטופים לקראת שחרורם - בישראל מזהירים מפני סכנת "תסמונת ההזנה מחדש"

בעקבות הדיווחים כי חמאס החל להאכיל את החטופים לקראת שחרורם, בישראל מתריעים מפני סכנה רפואית חמורה. הצוותים הרפואיים נערכים לטיפול מדורג וזהיר

אלעד צור
תגובה אחת
חשש רפואי: חמאס החל להאביס את החטופים לקראת שחרורם - בישראל מזהירים מפני סכנת "תסמונת ההזנה מחדש"
תיעוד מהשבי של אביתר דוד. (צילום: השימוש בתמונה נעשה על פי סעיף 27א בכפוף לחוק זכות היוצרים. בעל זכות היוצרים זכאי לבקש את הסרת הסרטון מ- [email protected])
אא

על רקע ההיערכות לשחרור הקרוב של החטופים מרצועת עזה, מתעוררת בימים האחרונים דאגה רפואית חמורה. גורמים בישראל אישרו כי הגיעו דיווחים לפיהם חמאס החל להזין את החטופים לקראת שחרורם, וזאת בניגוד לבקשה מפורשת של גורמים מקצועיים ישראליים. הסיבה: חשש מפני תסמונת ההזנה מחדש, מצב רפואי מסכן חיים שעלול להתפתח כאשר אדם שהיה בתת תזונה ממושכת מקבל באופן פתאומי מזון בכמות רגילה.

תסמונת ההזנה מחדש היא רצף של שיבושים מטבוליים ואלקטרוליטריים אשר מתרחשים כאשר הגוף המורעב מתחיל שוב לקבל מזון. אחת הסכנות המרכזיות היא קריסת מערכות כתוצאה מהפרה חדה של איזון האשלגן, הזרחן והמגנזיום בגוף. תסמונת זו עלולה להוביל לבצקות, הפרעות בתפקוד הלב, פגיעות נוירולוגיות ואף למוות פתאומי במקרים קיצוניים.

עדויות ראשונות לתופעה זו תועדו לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר אסירים ממחנות הריכוז החלו לאכול מיד עם שחרורם. גם כיום, מדובר בתסמונת מוכרת למטפלים קליניים, והיא נצפית בעיקר בקרב חולים אונקולוגיים, אנשים עם אנורקסיה, אלכוהוליסטים, מטופלים לאחר ניתוחי קיבה, וכן ילדים שסבלו מהרעבה או מהתעללות פיזית קשה.

ילדים, כך מדגישים רופאים קליניים, נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר לסבול מהתסמונת. זאת עקב קצב חילוף חומרים גבוה במיוחד בגיל ההתבגרות והיעדר מאגרי תזונה מספקים בגוף. כבר במקרים רפואיים שגרתיים נדרש ללוות כל ילד ששהה בצום ממושך בפרוטוקול מדויק וזהיר. על אחת כמה וכמה במקרה של חטופים שהוחזקו בתנאים קיצוניים.

בתי החולים והמרכזים הרפואיים בארץ פועלים לפי הנחיה ברורה שהועברה ממשרד הבריאות וממערכת הביטחון: קבלת כל חטוף תתבצע בליווי צוות רב תחומי שכולל רופאים, דיאטנים, אחיות, פסיכולוגים ועובדות סוציאליות.

השלבים העיקריים שיבוצעו עם כניסתם:

מעקב אלקטרוליטים יומי
בדיקות דם יבוצעו על מנת לאתר חוסרים באשלגן, זרחן ומגנזיום. אם יתגלה מחסור - תינתן השלמה מהירה בעירוי או דרך הפה.

אכילה הדרגתית
המזון שיינתן יהיה לפי חישוב קלורי מדויק בהתאם למשקל הגוף. תחילה יוגשו מנות בסיסיות וקלות לעיכול כמו רסק לא ממותק או ביסקוויטים רפואיים.

מעקב צמוד
במהלך הימים הראשונים, ובעיקר בשבוע הראשון, תתבצע השגחה יומיומית על מצבו הגופני והנפשי של כל משוחרר. מדובר בשלב קריטי לשיקום בטוח.

רופאים מדגישים כי ניתן למנוע את התסמונת לחלוטין אם פועלים בצורה מקצועית וזהירה. "החזרה לחיים לא מתחילה בארוחה חגיגית. היא מתחילה באחריות, בבדיקות, ובסבלנות", אמר רופא בכיר באחד מבתי החולים הממשלתיים.

בתקווה לשובם של כל החטופים בשלום ולהחלמה מלאה של הגוף והנפש.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי