
חדשות בעולם

שלוש מדינות מרכזיות בזירה הבינלאומית, בריטניה קנדה ואוסטרליה, פרסמו היום הודעות רשמיות ובהן הן מצהירות על הכרה בריבונות פלסטינית במסגרת פתרון שתי המדינות. ההצהרות שתואמו מראש ופורסמו בזה אחר זה מעלות את האפשרות שמדובר במהלך מתוכנן ולא בהתפתחות נקודתית בלבד.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הסביר את המהלך כרצון לחדש תקווה מדינית באחת התקופות הקשות שידע האזור. לדבריו הכרה במדינה פלסטינית אינה מתנה לחמאס אלא מסר לעולם שהעתיד טמון בהסדר מדיני ולא בפעולות טרור. הוא ציין כי נפגש עם בני משפחות של חטופים המוחזקים ברצועת עזה והביע הזדהות עם הסבל בישראל אך הדגיש כי יש לפעול ליצירת אופק מדיני ברור לשני העמים.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני וראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי פרסמו גם הם הודעות דומות. השניים הדגישו כי מדובר ביוזמה מתואמת עם לונדון שנועדה לעורר מחדש את השיח הבין לאומי סביב פתרון שתי המדינות. לפי ההודעה מדובר בצעד מדיני מחושב ולא במחווה סמלית.
במערכת המדינית בישראל רואים בהצהרות הללו סימן מטריד ליצירת שדרה מערבית חדשה התומכת בהכרה במדינה פלסטינית. בירושלים נעשים מאמצים לשכנע מדינות באירופה שלא להצטרף לגל ההכרות. שר החוץ גדעון סער מרכז את הפעילות הדיפלומטית ומקיים שיחות עם מקביליו במדינות כמו פינלנד לוקסמבורג צרפת ובלגיה בניסיון לעצור את ההידרדרות.
במשרד החוץ בוחנים אפשרות להגיב בצעדים מוגבלים נגד מדינות מובילות במהלך ובהן צרפת שצפויה לארח מחר בניו יורק פסגה משותפת עם סעודיה. אחד הרעיונות שעלו הוא סגירת הקונסוליה הצרפתית ברמאללה אך טרם התקבלה החלטה סופית.
לפי גורמים דיפלומטיים מדינות נוספות צפויות להצטרף בימים הקרובים לצעד ההכרה. מדובר בין השאר באנדורה מלטה איסלנד סן מרינו ניו זילנד ובלגיה. אם כולן אכן יצהירו על הכרה רשמית בפלסטין מדובר בתפנית מדינית שעשויה להשפיע על עמדות באיחוד האירופי ואף בזירה המרכזית של נאטו.
יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בירך על המהלך ואמר כי מדובר בצעד היסטורי שיחזק את הסיכוי להסדר מדיני צודק. לדבריו ההכרה בריבונות פלסטינית תורמת ליציבות אזורית ומהווה מענה לשאיפה הלאומית של העם הפלסטיני לעצמאות.
על רקע ההכרזה הבריטית פורסם הבוקר סקר דעת קהל בבריטניה שמצא כי רוב מוחלט של הנשאלים מתנגד להכרה במדינה פלסטינית ללא תנאים ברורים. רק מיעוט תומך בהכרה מיידית בעוד שיותר ממחצית הציבור דורש תנאים מוקדמים ובהם שחרור החטופים והפסקת שליטת חמאס בעזה.
ישראל ניצבת מול מציאות חדשה שבה מדינות מפתח בעולם המערבי מעדיפות לנקוט עמדה ברורה בעד הכרה בפלסטין. השאלה המרכזית כעת איננה רק מי תצטרף למהלך אלא כיצד תגיב ישראל ואילו כלים דיפלומטיים תפעיל כדי להתמודד עם סחף אפשרי בזירה הבין לאומית.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו