הבנקים חוגגים ואתם תשלמו את הריבית: דחיית השכר שתעלה לכם ביוקר

השנה ערב יום הכיפורים יוצא ב־1 באוקטובר, מועד שבו על פי החוק אמורה להיות משולמת משכורת חודש ספטמבר. אלא שהבנקים מגדירים את היום כיום שאינו נחשב "עסקי", ולכן הזיכוי בפועל יבוצע רק ב־3 באוקטובר, יום שישי קצר. כתוצאה מכך חלק מהמעסיקים יידחו את העברת השכר עד ל־5 בחודש, יום ראשון שלאחר החג.

עבור עובדים שכבר נמצאים במינוס, משמעות הדחייה היא ריבית נוספת של כמה ימים, ללא הצדקה אמיתית, ובפועל מדובר בעוד מיליוני שקלים שנכנסים לחשבונות הרווח של הבנקים.

נתוני המחצית הראשונה של השנה מצביעים על רווחים עצומים: בנק לאומי ובנק הפועלים הציגו יחד רווח נקי של 10 מיליארד שקלים, לעומת 9.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. חמשת הבנקים הגדולים רשמו ברבעון השני בלבד 8.3 מיליארד שקל, ובחצי שנה - 16 מיליארד. התחזית השנתית חוצה את רף 30 מיליארד.

מבחינת הציבור, לעומת זאת, התמונה הפוכה. על פי נתוני בנק ישראל, כ־40% מהאזרחים נכנסו לאוברדראפט בשלב כלשהו בשנת 2024 - כ־2.5 מיליון איש. במרץ 2025 היתרה השלילית המצטברת של משקי הבית הגיעה ל־9.5 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת על המינוס עומדת כיום על 12.1% לשנה, שמניבה לבנקים הכנסות של מעל מיליארד שקל בשנה.

דחייה של שלושה ימי שכר שקולה להכנסות נוספות של קרוב ל־10 מיליון שקלים, ואם הכסף נכנס רק ביום ראשון, הסכום גדל עוד יותר.

בבנק ישראל מודים שהמצב נובע מפער בין הלוח העברי ללוח הלועזי, אך לא מציעים פתרון מערכתי. במקום זאת הם מסתפקים בתקווה שהמעסיקים יקדים את התשלום. כמה חברות גדולות, בעיקר בענף הביטוח, אכן הודיעו כי יעבירו את השכר ב־30 בספטמבר. אך עבור תאגידים ציבוריים מדובר באתגר נוסף: הקדמת השכר פוגעת להם בתזרים המזומנים בסוף הרבעון השלישי, שמסתיים בדיוק באותו ערב חג.

במילים פשוטות, במקום לספק מענה אחיד, בנק ישראל משאיר את האחריות בידי המעסיקים. המשמעות היא שעשרות אלפי משפחות ישלמו ריבית יקרה על חוב בבנק, לא בגלל פזרנות או חוסר אחריות, אלא בשל תקלה ביורוקרטית בלוח השנה.