ערפילי הטבע בהר ריינייר והמסר היהודי על צניעות, התחדשות וראיית הטוב

בימי הקיץ אלפי מטיילים פוקדים את שמורות הטבע בארצות הברית. אחת מהן היא שמורת הר ריינייר שבמדינת וושינגטון, פסגה אדירה המתנשאת מעל ארבעת אלפים ושלוש מאות מטרים, עטופה קרחונים, יערות עד ושדות פריחה אינסופיים. בתוך כל היופי הזה נתפס רגע קטן בעדשת מצלמה. מרבד ירוק עבות של עשבים ופרחים, עטוף בערפל סמיך, כשבתוכו נראים איילים משוטטים בשלווה. מחזה עוצר נשימה.

עבור יהודי המסתכל על טבע שכזה, החוויה איננה רק נוף ותמונה יפה. היא מעלה מחשבות עמוקות על דרכי ההשגחה והמסרים שהקב"ה מטמין בעולם.

הערפל שמכסה והאור שמסתתר

הערפל בהר ריינייר מזכיר עד כמה העולם יכול להיראות לעיתים מוסתר. לא הכול ברור, לא הכול גלוי. גם בחיים לא תמיד אנו מבינים מדוע התרחש אירוע מסוים או למה הדרך שלנו נראית חסומה. חז"ל לימדו אותנו: כשם שמצווה על האדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. יש זמנים שבהם הדברים נגלים, ויש זמנים שבהם יש להמתין עד שיתבהרו. הערפל הוא שיעור בצניעות ובהמתנה סבלנית עד שיבוא אור גדול יותר.

החיות בטבע שירת הבריאה

המראה של האיילים המתהלכים ברוגע מזכיר את דברי דוד המלך: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים". החיה מחפשת מים כדי לחיות, ואילו האדם מחפש קשר רוחני, נביעה פנימית של קרבת אלוקים. כשמטייל יהודי רואה את הבריאה החיה ונושמת, הוא נזכר שתכליתה לשורר שירה לבורא עולם, ואנו מצטרפים אליה בתפילותינו.

פריחה בתוך ערפל התחדשות גם בחיים

המרבד הירוק והפרחים שצומחים מתוך האדמה הלחה מזכירים את כוח ההתחדשות. גם כשיש ערפל, גם כשאוויר ההר קר וצונן, האדמה פורחת. כך גם האדם. גם בזמנים של חוסר בהירות, גם כשיש קושי, ניתן למצוא נקודות פריחה וצמיחה פנימית.

מסקנה להביט אחרת על הטבע

תמונה אחת מן ההר הגבוה מלמדת אותנו שיעור חשוב. לא להתבונן בטבע רק כבחוויה אסתטית אלא כהזדמנות לחשבון נפש. הערפל מזכיר לנו את ההסתר, החיות את השאיפה לרוחניות, והפריחה את הכוח לגדול גם בתנאים מאתגרים.

ובחודש אלול, כאשר אנו מתקרבים ליום הדין, תמונה כזו יכולה להפוך לכלי לעבודה פנימית. לראות בטבע מראה מראה, אך גם מראה מדריך. איך נוכל גם אנו לפרוח בתוך הערפל, ולכוון את ליבנו לאבינו שבשמיים.