הרב יגאל כהן: "אדם שמלא מבפנים לא מקנא, אדם רעב, ממורמר"

בדברים חדים שנאמרו, התייחס הרב יגאל כהן לשורש הפנימי של הקנאה המרירות ולמה שהוא מגדיר המצב הרגשי הרעב של הדור.

לדבריו הקנאה אותה תחושת מחנק מול הצלחתו של הזולת אינה נובעת מרוע לב אלא מריק פנימי.
"בן אדם רעב מקנא. בן אדם שבע לא מקנא" אמר הרב.

הוא הסביר כי כל עוד האדם חי בתחושת חסר קשה לו לשאת את מה שיש לאחרים
"אם אני מלא אם יש לי אושר פנימי אמיתי אני מסתכל עליך ושמח בשמחה שלך. אתה מספר לי שהתחתנת אני שמח בשבילך. הצלחת בעסקים זכית בלוטו זכית לזכות את הרבים אני אתפלל עליך שתקבל פי שתיים"

אבל כשהאדם מרגיש שהוא חסר שהחיים אינם מספקים לו שהלב שלו רעב הוא לא מסוגל להכיל את שמחת האחר.

המרירות המקור של כל הקינה

לדברי הרב כהן הקנאה אינה תכונה עצמאית אלא ביטוי של מרירות
"יש אנשים ממורמרים. יש אנשים שרע להם בחיים. זה השורש של הקינה" אמר
"ואני מפציר בכם אחים יקרים אל תהיו אנשים ממורמרים. זה הורס אתכם מבפנים"

המרירות כך הסביר מובילה את האדם לדבר כל הזמן על אחרים לבקר להשמיץ וכך נולדים גם הרכילות ולשון הרע
"כל החיים רממה. כל החיים פקה פקה. רק דיבורים על אחרים. ולשון הרע זה הורס לכם את החיים"

הדרך לריפוי בניית שובע פנימי

המסר המרכזי של הרב כהן פשוט אך עמוק. אל תתעסק באחרים תבנה את עצמך
"אם אתה שבע אתה לא מקנא. אתה אוהב. אתה מפרגן. אתה מתפלל לטובת השני. ואתה מרוויח בזה עולם ומלואו"

הדרך לתקן את הקנאה לדבריו היא לא בהפניית אצבעות כלפי חוץ אלא בהפניית מבט פנימה. כי כאשר הלב שלם הוא לא צריך להתחרות.