12 רגעים נדירים מחייו של האר"י הקדוש שכל יהודי צריך להכיר

האר"י הקדוש הסתלק לפני כ־450 שנה, אך אור תורתו ופנימיות התורה שהאיר לעולם ממשיכים להאיר עד ימינו.

וכשמדברים על פנימיות התורה, כדאי להתבונן מהיכן החל גילוי האור הגדול הזה. חז"ל מלמדים אותנו שסודות התורה כבר נמסרו למשה רבנו בהר סיני, ומשם עברו מדור לדור.

ועל כך נאמר בפסוק: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי". חז"ל דורשים שהפסוק רומז למשה רבנו שעלה למרום לקבל את התורה.

נשאלת השאלה: הרי בני ישראל כבר קיבלו את התורה במעמד הר סיני, מדוע משה רבנו היה ארבעים יום וארבעים לילה בהר?

אלא שמבואר בדברי חז"ל ובספרי הקבלה, שמשה רבנו קיבל לא רק את התורה הנגלית, אלא גם את עומקיה וסודותיה. כמו שאמרו חז"ל: "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - כבר נאמר למשה מסיני".

פנימיות התורה התגלתה לעולם בהדרגה לאורך הדורות. בדרך הדרש רמזו על המילים "שָׁבִיתָ שֶּׁבִי":

שב"י - שמעון בר יוחאי, שחי לפני כ־1,900 שנה, וגילה את אור הזוהר.

שב"י - יצחק בן שלמה, האר"י הקדוש, שחי לפני כ־450 שנה, ופתח שערים עמוקים בתורת הקבלה.

שב"י - שלום בן יצחק, הרש"ש, שחי לפני כ־300 שנה, והמשיך וביאר את תורת האר"י.

ובהילולת האר"י הקדוש אנו זוכים להתבונן באור הגדול שהשאיר לנו - אור של פנימיות התורה, שמלמד את האדם להתקרב לה', לתקן את מידותיו ולעבוד את הבורא מתוך אהבה ויראה.

הרב ארז קדוסי ליקט שנים־עשר רגעים נדירים ממסעו של האר"י בעולם הזה - פנינים מהחיים הקצרים שהאירו דורות שלמים:

1. בשורת אליהו הנביא

לפני שבא לעולם, נגלה אליהו הנביא לרבי שלמה לוריא, אביו של האר"י, ובישר לו: "ייוולד לך בן, שמו יהיה יצחק, ובזכותו תתגלה חכמת הקבלה בעולם כולו."

2. לידת נשמה גדולה

בשנת ה'רצ"ד (1534) בירושלים נולד הצדיק. המשפחה - מיוחסת לרש"י ולדוד המלך ע"ה. נשמתו ירדה עם שליחות.

3. סנדקאות של מלאך

אליהו הנביא הבטיח שיהיה סנדק. כשהתעכב, אביו של האר"י כמעט ויתר - אך עמד בניסיון. ברגע האחרון הופיע אליהו, אחז בתינוק, ואיש לא ראהו. הרך נקרא יצחק.

4. יתמות ונדודים

בגיל שמונה התייתם מאב. אמו נאלצה לעבור למצרים, שם גדל בבית דודו העשיר ונשא את בת דודו בגיל 15.

5. לימוד הזוהר בהתבודדות מוחלטת

היה זה סוחר מזדמן שהביא עמו כתב־יד של הזוהר הקדוש. הצעיר יצחק השתוקק אליו. בתמורה - הבטיח דודו לפטור את הסוחר ממכס. כך הסתגר האר"י שש שנים, ולמד את תורת הסוד על שפת הנילוס. לא שוחח עם איש דברי חול.

6. שליחות מישיבות עליונות

בישיבת הרשב"י בעולמות העליונים נמסר לו: לעזוב את מצרים, לעלות לצפת ולחפש את המרח"ו - תלמידו המיועד, רבי חיים ויטאל. הוא עצמו - גלגול של רבי אליעזר הגדול.

7. בקדושת היום־יום

היה לומד הלכה עם יגיעה עצומה, מזיע על כל סוגיה. ידע לקרוא במצח האדם, לשוחח עם עלים, עצים, דומם ואפילו להבת נר. תלמידו מעיד: "עברנו ליד קיר בטבריה, הוא הצביע על אבן ואמר: יש כאן נשמה שמבקשת תיקון."

8. לראות את מה שמעבר

היה יודע מה קורה בכל מקום. פעם ישב תחת עץ בצפת ואמר לתלמידיו: "עכשיו נהרג פלוני, במקום פלוני." בערב הגיעה השמועה. ידע מתי ולמה נפטרו נשמות. גילה לתלמידיו קברי צדיקים עלומים. השתטח - וקיבל מהם סודות תורה.

9. הרגעים האחרונים

בגיל 38 חלה. בירך כל תלמיד לפי שורש נשמתו. ביקש מהם: "רק שלום ביניכם, רק אהבה." כשהחזיר נשמתו, כל צדיקי גן עדן ומלאכי השרת באו ללוותו. וכשהכינו את גופו לקבורה - האר"י קם, טבל במקווה ארבע פעמים, כאדם חי. ואז שב למנוחתו.

10. סגולה לשלום בית

האר"י גילה: לומר "שבת שלום" בקול - הוא רמז מהפסוק ״ביום קודשי וקראת לשבת״ עונג. ראשי תיבות "בקול". כך מביאים שלום אל תוך הבית.

11. נר להילולה כפולה

רבי סלמאן מוצפי זצ"ל הדליק בכל ה' באב - יום הסתלקותו - שני נרות: אחד להאר"י הקדוש, אחד לרבי אליעזר הגדול. כי האר"י היה גלגולו.

12. על הציון בצפת - בקשה אחת בלבד

חקוק שם נוסח שמסוגל לפתוח שערים לפני תפילה: "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך - והריני אוהב כל אחד מישראל כנפשי ומאודי."

האר"י הקדוש לא רק לימד תורה. הוא גילה עולם אחר. עולם שבו גם האבן מדברת, גם הרוח נושאת מסר וגם כאב הוא רק שער לגילוי.

בכל דור ודור - ובעיקר בדורנו - נותר קולו לוחש: אם תתבונן פנימה, תראה שאין דבר פשוט. כי בתוך כל דבר - אור אינסוף מחכה שתגלה אותו.