ישראל בלחץ: זינוק חד בצריכת תרופות הרגעה מאז תחילת הלחימה

היא הייתה באמצע יום עבודה שגרתי, כשזה קרה - היד החלה לעקצץ, תחושת נימול החמירה במהירות עד שחשבה שתתפוצץ, ותחושת תשישות עזה עטפה את כל גופה. "הרגשתי כאילו מישהו כיבה את המתג", סיפרה נעמה (30), שנאלצה להפסיק מיידית את כל עיסוקיה ולפנות לבדיקות רפואיות. אך כל הבדיקות - אק"ג, דם ואפילו הדמיות - חזרו תקינות. ההערכה הרפואית: התקף חרדה.

הסיפור האישי של נעמה אינו יוצא דופן. מאז תחילת הלחימה מול איראן וההתמודדות עם איום מתמשך, מדווחים רופאים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש על עלייה ברורה במספר הפניות שמקורן בתסמינים גופניים המוסברים לבסוף כתגובה חרדתית. נימול, דופק מואץ, תחושת עילפון, כאבים בלתי מוסברים וסחרחורות - הופכים אצל רבים לשגרת חיים.

הנתונים מדברים בעד עצמם

בלאומית נרשמה עלייה של 10% בשימוש בתרופות הרגעה מאז תחילת המערכה. בכללית - עלייה כוללת של 6.5% בצריכת תרופות פסיכיאטריות: 7.7% בנוגדי חרדה, 6% בנוגדי דיכאון וכדורי שינה. במכבי דווח על קפיצה של 37% ברכישת תרופות הרגעה ללא מרשם בתוך חמישה ימים. מאוחדת הצביעה על גידול של 23% בצריכת תכשירים מרגיעים מהסוג הזה.

המספרים משקפים תמונה קלינית סבוכה: מצד אחד, עליה דרמטית בביקוש לעזרה נפשית; מצד שני, לא תמיד מתבצעת פנייה למומחים. במקרים רבים, התסמינים הפיזיים הם העדות היחידה למצוקה הנפשית.

חרדה - תגובת הגוף לאיום מתמשך

ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב, מסביר כי חרדה איננה תופעה פתולוגית בהכרח, אלא תגובת הגנה טבעית. אולם כאשר הגוף ממשיך להפעיל את מערכת החירום גם בהיעדר סכנה מיידית, נוצרת שחיקה פיזיולוגית ונפשית.

"הבעיה היא לא הפחד כשהאריה מולי", אומר טנא, "אלא התחושה שיש אריה - גם כשאין". לדבריו, המתח המתמשך מחבל בתפקוד היומיומי והופך חרדה תגובתית - להפרעה ממושכת.

כך פועלת החרדה בגוף

רוני סלע-דניאלי, פסיכולוגית קלינית בשירותי בריאות כללית, מתארת את מנגנון הפעולה: הגוף מפעיל את מערכת 'הלחם או ברח', המכוונת להישרדות. הפרשת אדרנלין מוגברת, דופק מואץ, נשימה שטחית ותחושות של עילפון הם רק חלק מהתסמינים. "זו לא תחושה מדומיינת", היא מדגישה, "זו תגובה ביולוגית אמתית - אך ממושכת מדי".

ההשלכות - והדרכים להתמודד

ההמלצות המעשיות של המומחים כוללות טכניקות נשימה מבוקרות, מקלחות קרות, פעילות גופנית קלה בבית, ותרגולי הרפיה בשיטת ג'ייקובסון (כיווץ והרפיה של קבוצות שרירים). סלע-דניאלי מוסיפה: "שגרת חיים ברורה, קשר חברתי, ומינון זהיר של חשיפה לחדשות - הם גורמי מגן משמעותיים".

במקרים חמורים, השימוש בטיפול תרופתי עולה. ד"ר טנא מבחין בין תרופות הרגעה מיידיות - אשר "מכבות את השריפה אך לא פותרות את הבעיה" - לבין תרופות SSRI לטווח ארוך, המיועדות לאיזון המערכת כולה. "המטרה היא לא להיתלות בתרופה - אלא ללמוד להתמודד", הוא מסכם.

המסר הברור: לא להישאר לבד

"אם הסימפטומים חוזרים - חשוב לפנות לעזרה מקצועית", מדגישה סלע-דניאלי. "במיוחד בתקופה זו, יש מערך תמיכה מקצועי בכל קופות החולים - טלפוני ופרונטלי - וחשוב להשתמש בו. המצוקה אמיתית, ויש לה מענה".