קדושה בשטח אויב: החיילים שעשו הבדלה מרגשת בלב עזה

לאחר תכנון מדוקדק שנמשך למעלה משלוש שנים, נחנך לאחרונה ארון הקודש החדש בישיבת "עטרת שלמה" בראשון לציון – יצירה יוצאת דופן בהיקפה, בעיצובה ובחזונה הרוחני. מדובר בארון הקודש הגדול ביותר שנבנה אי פעם, המתפרש על פני שטח של כ־120 מ"ר, מתנשא לגובה של 6.5 מטרים ואורכו 20 מטרים. במרכזו נבנה חדר ייחודי עבור ספרי התורה, שעוצב ונבנה בעבודת יד על ידי אומנים מומחים מהעיר אודייפור שבהודו, והוא מכיל מעל שני טון כסף טהור בשילוב זהב 24 קראט – מה שהופך אותו גם לכלי הכסף הגדול בעולם.

פתח החדר מקושט בפרוכת ארגמן מעשה אמן, שנטוו בה חוטי זהב ונקבעו בה אבני חן יקרות בעבודת רקמה שהגיעה מחבל קשמיר. לצד היופי החזותי, הוצבה על פתח הארון גם המזוזה הקטנה ביותר בעולם – בגודל של 2.7 על 2.7 ס"מ – שגם היא פרי אומנות מוקפדת. הארון כולו מוקף גדר נחושת יצוקה במשקל של 4 טון, שנוצרה במפעל גרמני בשטוטגרט והובאה לארץ במסע לוגיסטי מורכב, בשילוב הובלה ימית ואווירית, גם במהלך תקופות לחימה.

הפרויקט יוצא הדופן נבנה בהובלתו ובחזונו של ראש הישיבה, הרב שלום בער סורוצקין, ובמימונו של תורם פרטי שנשאר בעילום שם, לעילוי נשמת האדמו"ר מבאבוב, הרב שלמה הלברשטאם זצ"ל. על תכנון הארון הופקד האדריכל אהרון אסטרייכר, שבין היתר תכנן גם את החנוכייה המרכזית ברחבת הכותל המערבי. לדבריו, תכנון הארון כלל שילוב אלמנטים כמו מדרגות אוניקס מוארות בתאורת לד, מעקות נחושת, עמודי תפילה משיש קורקרי וראשי עמודים בסגנון קורינתי – בהשראת בית המקדש השני.

לפי המארגנים, כ-350 בעלי מקצוע מ־12 מדינות שונות לקחו חלק בפרויקט, שכל פרט בו – מרצפת השיש ועד חנוכיות הענק שמשקל כל אחת מהן כ־70 ק"ג – תוכנן ונבנה בקפידה ובחיבור מלא לעולם הרוח.

החברה שביצעה את העבודות, "אמש כהן" ממעלה אדומים, ציינה כי מדובר בפרויקט חריג בהיקפו גם בהשוואה לארון הקודש הגבוה בעולם שבנתה בעבר עבור חסידות ויז'ניץ בבני ברק. מנכ"ל החברה, משה כהן, הסביר כי המוטיב המרכזי בפרויקט היה ההבנה שהשקעה בעיצוב מהודר של בתי כנסת ובפרט ארון הקודש – מעוררת השראה רוחנית ותחושת רוממות אצל הלומדים והמתפללים. לדבריו, יש הרואים בכך המשך ישיר לדבר חז"ל על כלים נאים כמרחיבי דעתו של אדם.

את המימד הרוחני הדגיש גם הרב אלחנן שרבאני, מבכירי הישיבה, שאמר: "אין זו השקעה למטרות גשמיות. כפי שבית המקדש נבנה בפאר ודיוק, כך ראוי שגם היכלי התורה של דורנו יכובדו וייפארו כראוי לשכינה השורה בהם". לדבריו, ארון הקודש אינו רק יצירת אדריכלות – אלא ביטוי מוחשי לתפיסת עולם תורנית: "תורה מפוארה – בכלי מפואר".