הישועה הגיעה? עכשיו הזמן לבקש הצלחה
(צילום: Tsuguliev/shutterstock)

יהדות

הישועה הגיעה? עכשיו הזמן לבקש הצלחה

המסע הרוחני שלנו לא מסתיים כשבקשתנו מתמלאת - הוא רק מתחיל. דוד המלך מזכיר: "הושיעה נא - הצליחה נא". עלינו לבקש לא רק את הישועה, אלא גם את הברכה שבה

הרב יהונתן ענבה
הוספת תגובה
הישועה הגיעה? עכשיו הזמן לבקש הצלחה
(צילום: Tsuguliev/shutterstock)
אא

מסע החיים שלנו מלא בתחנות. אנחנו מבקשים, מתפללים, מייחלים להגיע ליעד - ולפעמים, ברוך השם, אנחנו מגיעים. אבל האם די בכך?

כל אדם באשר הוא מבקש להצליח בחייו. הדרך להצלחה, בין אם רוחנית ובין אם גשמית, מלאה בקשיים, ניסיונות ומהמורות. אך חשוב לדעת שגם כאשר אדם הגיע לישועה, המסע עדיין לא הוכרע. ההנאה בהצלחה וההתמדה בה היא חלק ניכר מההגעה ליעד הנכסף.

דוד המלך עליו השלום מסכם זאת בשני משפטים קצרים: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא". כלומר, על האדם לבקש את ישועת ה', וברגע שהוא זוכה לה - יש לו לבקש את ההצלחה בה.

ביקשת זיווג ונושעת? עכשיו אתה צריך הצלחה בשלום הבית. ביקשת ילדים ונושעת? עכשיו אתה צריך הצלחה לרוות מהם נחת יהודית אמיתית. ביקשת פרנסה? עכשיו צריך הצלחה, עכשיו צריך ברכה בכסף. קיבלת חיים? עכשיו צריך הצלחה רוחנית כדי למלא את הייעוד שלך!

מעשה שהיה בבית כנסת אחד בראש השנה. במהלך תפילות החג, רב הקהילה שם לב שאחד המתפללים האורחים, יהודי מבוגר, יוצא מהאולם בדיוק לפני ברכת הכהנים. הרב, שחשש שמדובר בהרגל או סיבה אישית, הזמין את האיש לסעודת חג בביתו, בתקווה שיישאר עד סוף התפילה. אך גם הפעם, האיש יצא לפני הברכה.

לאחר התפילה, גילה הרב שהאיש ממתין לו מחוץ לבית הכנסת. במהלך הסעודה, כשהלבבות נפתחו, שאל הרב בעדינות את אורחו מדוע הוא יוצא לפני ברכת הכהנים. האיש החוויר. לאחר שתיקה קצרה, השיב: "אספר לכבוד הרב משהו שלא סיפרתי לאף אחד מעולם".

קולו רעד קלות כשהחל לספר: "כאשר הייתי באושוויץ, היה שם יהודי כהן. אדם מיוחד. בכל אותה תקופה אפלה, הוא היה מעודד, מברך ומחיה את הנפשות הדואבות של כולנו. בכל הזדמנות היה מזכיר לנו שבתות, חגים, מנהגים, אמונה. הוא נתן לנו כוחות להמשיך".

האיש עצר לרגע, ולקח נשימה עמוקה. "יום אחד הוא נתפס. המפקדים החליטו להוציא אותו להורג לעיני כולם, כדי לשבור את רוחנו. התכנסנו כולנו, עצובים, שבורים. ואז זה קרה - אותו כהן לפתע הוציא טלית שהצליח להסתיר איכשהו, הרים את ידיו, כיסה את פניו, ובקול חנוק החל לברך: 'יברכך ה' וישמרך...'"

דמעה התגלגלה על לחיו של האיש. "הרגע הזה נחרט בזיכרוני ועשה בי רושם גדול. זה הרגע שנתן לי כוח להמשיך לשרוד את השואה הארורה. לכן, בכל פעם שאני שומע את ברכת הכהנים, אני בורח. אני מפחד להפסיד את אותו רגע הירואי קדוש שלא יחזור לעולם. לכן אני בוחר לצאת מבית הכנסת לפני הברכה".

חברים יקרים, השבוע זכינו לקבל את מתנת הבורא, התורה הקדושה. עכשיו זה עלינו. אנחנו צריכים להשתדל ולעשות הכול כדי להצליח, לנצח ולחקוק מציאות בבריאה של ברכה והצלחה.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי