הרב אושרי אביכזר מגלה: למה הצדיק קיבל את המכתב – אבל לא את הכסף?

בשבת זו, שבת פרשת נשוא, הביא הרב אושרי אביכזר מעשה עתיק ממשכנות הצדיקים, וניסח מתוכו מסר נוקב לימינו – על כסף, טהרה וברכה.

כך סיפר: אדם אחד, שבאמתחתו עסקים שאינם נקיים, ביקש להתברך מפי האדמו”ר הקדוש רבי ישראל מרוז’ין. הוא הניח בפני הצדיק מכתב ובצידו ערמה נכבדה של שטרות כסף – למען "מוסדות התורה", כלשונו. הצדיק, באצילותו, קיבל את המכתב, ברך את האיש – אך את הכסף השיב אליו.

האיש ניסה להסביר: “זה בשביל הרב, בשביל התורה והחסד”. אך הרבי פנה אליו בלימוד: “האם אתה מכיר את מסעות ישראל במדבר?” – “כן, מנחליאל לבמות”, ענה. והרבי הוסיף: “כתוב ‘וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה’. חז"ל לימדו: כשאדם נותן מתנה, יש לבדוק – האם הוא ‘מדבר’. האם הוא נקי, טהור, כמו המדבר, שלא נגעה בו יד אדם. רק ממתנה כזו אפשר לקבל ברכה. אחרת – תוותר.”

הרב אביכזר עצר כאן והפנה את תשומת הלב לפרשה: “פרשת נשוא מלמדת אותנו על מצוות הווידוי – אך דווקא בהקשר של גזל. לא נאמר ‘והתוודו’ על לשון הרע, על חילול שבת, על עריות – אלא דווקא על גזל. מדוע? מפני ששורש כל חטא – הוא גזל.”

הגזל – יסוד העבירה והשורש לחוסר ברכה

לדבריו, "הגמרא בתענית (ט') מלמדת ש’בעוון גזל – הגשמים נעצרים‘. ובמסכת בבא קמא (ק"י) – ‘הגוזל את חברו אפילו שווה פרוטה – כאילו נוטל את נשמתו’. גם בדור המבול, מלאי עוונות מכל הסוגים – החתימה על דינם הייתה דווקא על הגזל."

ומהי משמעות הגזל האמיתית? כאן מביא הרב את דברי ה’שפת אמת’: "כל עבירה – היא גזל. לאו דווקא גזל ממון. כשאדם משתמש בכוחות שה' נתן לו – דיבור, עיניים, ידיים, מחשבה – ומשתמש בהם לרעה, הוא גוזל את עצם החיים שקיבל מהבורא".

לדוגמה: אדם שמדבר לשון הרע – גוזל את כוח הדיבור. אדם שמסתכל באיסור – גוזל את ראייתו מהתכלית. אדם שמבזבז את חייו על הבל – גוזל את החיות שניתנה לו.

ומכאן, מצוות הווידוי בתורה קשורה דווקא לגזל – כי הגזל הוא יסוד לכל חטא. כשאדם חוטא – הוא לוקח דבר שאינו שלו, כוח שניתן לו לשם מטרה – ומנתב אותו נגד אותה מטרה.

המסר לדורנו: טהרת הכסף וטהרת הנפש

הרב אביכזר סיים במסר אקטואלי־רוחני: "היום יותר מתמיד, כל אדם צריך לבדוק את עצמו. מאין בא הכסף? האם העסקים נקיים? האם אין פינה של שקר או עוול מאחורי המטבעות? ואם כן – אל תביאם לבית ה'. אל תבקש ברכה מכסף שאין בו קדושה. 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה' – רק ממקום נקי, טהור, שיד אדם לא נגעה בגזל – רק משם תצמח הברכה."

ולא רק בממון – גם בנשמה. נשתמש בגוף שלנו, בבריאותנו, בכוח ההשפעה שלנו – למצוות, לחסד, ללימוד תורה. נקדש את הכוחות שה' הפקיד בידינו – ולא נגזול אותם מהתכלית.