קצר ומרוכז יותר: צה"ל בוחן מודל חדש לשירות מילואים

בעקבות העומס הגובר על מערך המילואים, בצה"ל בוחנים שינוי במודל הזימונים: שירות מרוכז וקצר יותר שיחליף את המודל הנוכחי של חודשיים וחצי רצופים בשנה. המטרה - להפחית את השחיקה ולאפשר מענה טוב יותר לצרכים המבצעיים.

מאז תחילת 2024, וביתר שאת לאחר אירועי אוקטובר האחרון, מדווחים בצה"ל על עליה חדה בתלונות מצד מפקדים וחיילים בשירות מילואים. אנשי מילואים רבים נדרשים לשרת במשך כחודשיים וחצי מדי שנה - תקופה שהפכה לשגרתית, אף שבפועל היא נחשבה בעבר יוצאת דופן ונגעה בעיקר למפקדים בדרגות בכירות.

בחודשים האחרונים, זומנו לוחמים רבים לשירותים ממושכים, לעיתים מעבר ל-72 הימים שנקבעו כיעד. חטיבות מילואים נשלחו לגזרות שונות על מנת למלא את מקומם של חיילי סדיר שהוסטו ללחימה ברצועת עזה. גם בגזרות הצפון והמרחב ביהודה ושומרון הופעלו כוחות מילואים בהיקפים שלא תוכננו מראש.

כחלק מההתמודדות עם המצב, אגף כוח האדם בוחן חלופה למודל הקיים: זימון של שלושה עד ארבעה שבועות אחת לשלושה או ארבעה חודשים, באופן מרוכז ועם מינימום הפוגות. השינוי נועד לצמצם את הפיזור הארוך של שירות מילואים הנמשך כיום על פני תקופה רחבה, שבה חלק מהחיילים אינם נוכחים ברציפות בגזרה ומנהלים שגרת חיים חלקית בבית.

מהנתונים שברשות הצבא עולה כי בחלק מהיחידות הלוחמות, חיילי מילואים מבלים בפועל שבועות ארוכים בבית במהלך תקופת השירות, לעיתים עם הציוד האישי, כאשר הם נמצאים בכוננות לשוב לבסיס תוך זמן קצר. המצב הזה גורם לעומס ניהולי ולתחושת שחיקה גם בקרב המפקדים, שנאלצים לנהל כוח אדם בתנאים משתנים ולעיתים בלתי צפויים.

עם זאת, השינוי עשוי לפגוע באפשרויות הכלכליות של חלק מהמשרתים, שבמהלך ימי השהות בבית מצליחים לשלב עבודה אזרחית במקביל לשירות - ולזכות בתגמול כפול. המודל החדש לא יאפשר עוד את אותו מרחב גמישות, אלא יתבסס על ניתוק זמני מלא מהחיים האזרחיים לאורך תקופת השירות.

בקרב הדרג הפיקודי בשטח עולות גם טענות נוספות על עומסים שמגיעים עד לפגיעה בתפקוד היומיומי. מפקדים מדווחים על לוחמים שמוגבלים במספר הימים שבהם הם יכולים להתייצב לשירות, על רקע קשיים במשפחה או במקום העבודה. במקרים מסוימים, נדרשו מפקדים להתאים את שיבוצי הלוחמים בהתאם להסכמות אישיות, מתוך הבנה למורכבות המצב.

מעבר לכך, קיימת בעיה רוחבית מול מעסיקים - בעיקר בשוק הפרטי. בצה"ל מצביעים על פער בין היקף הגמול שניתן למילואימניקים לבין הפיצוי שמקבלים מעסיקיהם, שלעיתים אינו מכסה את הנזקים הכלכליים הישירים שנגרמים מהיעדרות של עובדים לתקופות ממושכות. מקרים של פיטורין, עיכוב בקידום מקצועי ואיומים באובדן משרה אינם חריגים.

כחלק מהמאמץ להתמודד עם ההשלכות החברתיות של המצב, יחידות מסוימות יזמו פתרונות פנימיים לסיוע לחיילים ולבני משפחותיהם. כך למשל, בחטיבת כרמלי פותח מנגנון סיוע המבוסס על התנדבות מתוך היחידה - פתרון שזכה להוקרה מצד זרוע היבשה.

בצה"ל מדגישים כי שינוי עומק יידרש גם בכמות כוח האדם הסדיר. על פי גורמים באכ"א, ישנו מחסור של אלפי חיילים שנפגעו או שוחררו עקב טראומות, פציעות או נסיבות מבצעיות. אחת האפשרויות שנבחנות היא חזרה לשירות חובה של 36 חודשים, וכן גיוס נרחב יותר ממגזרים שעד כה לא נושאים בנטל באופן שוויוני.

מדובר צה"ל נמסר כי "הנושא נמצא בבחינה וכל החלטה תתקבל בהתאם להתפתחויות המבצעיות".