הוויתור ששינה את ההיסטוריה: איך בת מלך גוי הפכה לאם מלכות ישראל

בכל שנה, בחג מתן תורה, קוראים בבתי הכנסת את מגילת רות. שאלה מתבקשת היא: מדוע דווקא רות? הרי מדובר בסיפור פשוט לכאורה, על גיור, חסד ונאמנות - מה הקשר בין זה לבין מעמד הר סיני?

אלא שכאן טמון סוד עמוק מאין כמותו - סוד שמחבר בין התורה לבין האדם הפשוט, בין השאיפה הרוחנית לבין המציאות היומיומית. הרב עזרא שקלים שליט"א מסביר: מגילת רות היא שיעור באמונה, בחסד, ובהבנה אמיתית של מהי קבלת התורה.

ראשית, עניין טכני אך לא פחות חשוב: מגילת רות היא למעשה מגילת היוחסין של דוד המלך, שנולד ונפטר ביום חג השבועות. ולכן, כמובא במסורת, שמואל הנביא כתב את המגילה הזו - כדי שנזכור את זכותו של דוד, שנשמתו שורה על עם ישראל עד ביאת גואל צדק.

רות המואבייה לא הייתה אישה פשוטה - היא הייתה בתו של מלך, עגלון מלך מואב. אך כשהגיעה השעה, וגורלה נקשר בגורלה של נעמי, היא בחרה לוותר על חיי הארמון. עזבה את כל כבוד המלכות והנוחות - והלכה אחר חמותה האלמנה, בעוני, בגלות ובבושה.

שתי סיבות לדבר:

1. אהבת חסד - רות לא יכלה לעזוב את נעמי בודדה. הלב שלה לא הניח לה.

   המלצות נוספות

   "בן של מלך לא אוכל כל דבר": הרב יהונתן ענבה בסיפור שמזעזע את הלב

   חזק ונתחזק: הרב אריה לוין על פרשת מקץ

   הכל תלוי במה שגנבת: שני פרחחים, אבל לכל אחד מגיע עונש אחר

2. אהבת התורה - היא ראתה את היופי, את האמת והמתיקות שביהדות. אפילו כשנעמי ניסתה להניא אותה: "קשה להתגייר, יש הרבה מצוות", רות לא נרתעה.

והמסירות הזו - הביאה אותה לכתר המלכות.

רות = 606 בגימטריה. הצטרפו לזה 7 מצוות בני נח - וקיבלתם 613 מצוות התורה.

רות היא דוגמה חיה לכך שכל יהודי יכול לקבל את כל התורה כולה, גם אם בא ממקום רחוק. בתנאי אחד - שיהיה בו לב של חסד.

המגילה מתחילה בחסד של רות עם נעמי, ומסתיימת בחסד של בועז עם רות.
זה לא מקרי: גם התורה נפתחת בחסד ("וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם... כָּתוֹנוֹת") ונחתמת בחסד ("וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ").
המסר ברור - דרך ארץ קדמה לתורה.

רות יכלה לחזור לחיי תענוגות - אך בחרה להסתפק במועט, ללכת אחרי האמת, ולא לוותר.
כך נוצר החיבור האמיתי לתורה: לא בהנאה, אלא בויתור לשם שמיים.
ובזכות זה - היא זכתה לישב לעת זקנה ליד נינה, שלמה המלך, במלכות שלמה.