
הלכות תפילין

בבוקר של יום שגרתי, אחרי שפיזר יאיר את ילדיו הקטנים בגנים ובבתי ספר, מיהר יאיר לבית הכנסת להתפלל שחרית, תחילה הוציא את הטלית והתעטף בה, לפתע שם לב שבטעות ברך על הטלית ברכת 'להניח תפילין', במקום לברך 'להתעטף בציצית'. כעת הסתפק יאיר בשני ספיקות הלכתיות, א- האם עליו לברך שוב 'להתעטף בציצית' או שמא יצא במה שברך בטעות. ב- ספק נוסף האם כשהוא יניח תפילין האם עליו לברך שוב או שמא הוא כבר יצא בברכת התפילין שברך בטעות על הטלית. פנה יאיר לרב בית הכנסת ושאל אותו מה לעשות, מה לדעתכם עליו לעשות?
תשובה:
נחלקו הפוסקים האם עיקר הברכה היא מה שהאדם חשב לומר בעת אמירת שם ה', או שעיקר הברכה היא מה שהאדם הוציא מפיו בסוף הברכה, הדוגמא שהגמרא מביאה לנידון זה היא לגבי אדם שתפס בידו כוס מים והתחיל לברך שהכל, ובטעות סיים את הברכה בברכת בורא פרי הגפן (וה"ה הפוך שתפס בידו כוס מים וטעה וחשב שאוחז בכוס יין, התחיל לברך על דעת לומר בורא פרי הגפן ולבסוף נזכר שיש בידו כוס מים וסיים שהכל), דנו הפוסקים האם יצא בכך ידי חובה או לא.
ולמעשה לדעת השולחן ערוך (סימן רט סעיף א) בכל אחד מהאופנים הללו יצא ידי חובה, ולכן גם אם התחיל לברך את הברכה הראויה ולבסוף סיים בברכה אחרת יצא כיון שבעת אמירת שם ה' חשב לומר ברכה טובה, וכן במקרה שבעת אמירת שם ה' חשב לומר ברכה אחרת אם בסוף סיים את הברכה הנכונה יצא כיון שהסיומת הייתה טובה. ולכן יאיר יצא ידי חובה בברכת להניח תפילין כיון שבעת אמירת שם ה' תכנן לברך על הטלית ורק שבסוף טעה בלשונו וברך על תפילין.
כיון שנוקטים להלכה שעיקר הברכה היא מה שחשב בעת אמירת שם ה', הוא הדין שלא פטר בברכה זו את הנחת התפילין ויצטרך לברך עליהם פעם נוספת שהרי בעת אמירת שם ה' חשב על ברכת הטלית ורק שטעה בלשונו.
סיכום: אפ' שיברך בטעות על הטלית את ברכת התפילין יצא בזה ידי חובה כיון שבעת אמירת שם ה' חשב על הטלית, ועל התפילין יצטרך לברך פעם נוספת.
התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו