אשרי העם: משרד החינוך מכריז על מהפכה בלימודי התנ"ך

מהפכה חיובית בתחום החינוך בישראל: בפעם הראשונה בתולדות מערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית, תלמידי כיתה ד' בישראל ייבחנו במבחן מיצ"ב בתנ"ך כחובה. המהלך ייכנס לתוקפו באופן מלא כבר בשנת הלימודים תשפ"ז (2026-2027), לאחר שנת פיילוט שתתקיים בתשפ"ו ותאפשר לבתי ספר לבחור להשתתף במבחן.

המהלך המהפכני הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית הדגל שמוביל שר החינוך יואב קיש - "שורשים: התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית" - והוא נועד להחזיר את הערכים, השורשים, והזהות הלאומית למרכז מערכת החינוך בישראל.

שר החינוך יואב קיש אמר בהצגת התוכנית: "אנחנו חוזרים לשורשים. התנ"ך הופך ממקצוע רשות למקצוע ליבה, והזהות היהודית כבר אינה בחירה פרטית אלא אחריות לאומית". 

המהלך כולל שורת צעדים תקדימיים ומרשימים, שממחישים את רצינות הכוונה לחולל שינוי עומק: תקציב גפ"ן לזהות יהודית הוגדל פי ארבע בשנה אחת בלבד - מ-1% ל-4% מכלל התקציב; שעה שבועית קבועה בתנ"ך חובה בכל שכבות הגיל, עם הדרכה מקצועית ופיקוח ארצי; השקת מקצוע חובה חדש - "בשבילי המורשת" - לימוד זהות יהודית וציונית מגיל צעיר (כיתה ב'); חובת פעילות ערכית: סיורים בירושלים, עבודות שורשים, ביקורים באתרי לאום וטקסים הם כעת חלק בלתי נפרד מהלימודים; הכשרות נרחבות למורים: מעל 1,600 אנשי חינוך כבר עברו הכשרות חדשות בלימודי זהות ומורשת; הקמת אתר לאומי ללימוד תנ"ך - עם תכנים חווייתיים, משימות ומערכי שיעור עדכניים.

מהלך זה מגיע מתוך הבנה עמוקה כי לימוד תנ"ך וזהות יהודית אינו רק "ערך מוסף", אלא יסוד מהותי בחינוך הדור הבא. ההשפעה הצפויה של המהלך היא ארוכת טווח: תלמידים שיבינו את סיפורו של העם היהודי, יכירו את שורשיהם, ויחושו מחוברים לזהותם התרבותית והלאומית.

שר החינוך אמר: "השבעה באוקטובר היה רגע מטלטל שהראה לכולנו מה חסר. עכשיו אנחנו מתקנים את זה. זה לא רק תיקון - זו מחויבות לציונות, לערכים, ולחוסן של המדינה".