"צלף של חמאס ירה לעברי שלושה כדורים"

אחד הבחורים שמשתתף בשיעורי התורה שאני מוסר, סיפר לי סיפור מופלא שהתרחש עימו ממש בתקופה האחרונה:

היה זה בעיצומו של התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשלוחמינו נכנסו לשטח האויב. אותו בחור נהג ברכבו ברחובות העיר, וכשהגיע לרמזור אדום ועצר, ניגש אליו יהודי ונקש על חלון רכבו וביקש צדקה.

תוך כדי שהבחור הושיט את ידו לחפש מטבע, אמר לו אותו יהודי: "תדע לך - צדקה תציל ממוות. ויש לך את הזכות לכוון על מי שאתה רוצה שיינצל בזכות הצדקה הזו".

הבחור שמע את המילים האלה, ומיד עלה במחשבתו חבר טוב שלו, לוחם, שבדיוק באותם רגעים נכנס במסגרת פשיטה אוגדתית. הוא חיפש בין חפציו וראה שלושה שקלים מונחים ברכב. הוא נתן ליהודי שניים מהם, אבל השקל השלישי היה תקוע ליד המושב. הוא ניסה וניסה, ולא ויתר - עד שהצליח להוציא גם את השקל השלישי, ונתן אותו למבקש הצדקה.

שבעה חודשים חלפו. הבחור נפגש לקפה עם אותו חבר לוחם שיצא להתרעננות מהלחימה. "בואנ'ה, אתה יודע במה נזכרתי", אמר הבחור לחברו הלוחם. "לפני שבעה חודשים, בדיוק כשנכנסת לעזה, נתתי שלושה שקלים לצדקה וכיוונתי עליך - שהצדקה תציל ממוות".

החבר החייל שמע ופניו החווירו. הוא נשם עמוק ואמר בהתרגשות: "זה פשוט לא ייאמן... בדיוק אז, לפני שבעה חודשים, כשפעלנו בעזה, צלף ירה לעברי שלושה כדורים - ושלושתם החטיאו אותי!"

שניהם השתתקו. שלושה שקלים. שלושה כדורים. הקשר היה ברור מאליו. הבחור שלנו, בחיוך של הכרת הטוב, הוסיף: "מזל שהתעקשתי על השקל השלישי..."

הזוהר הקדוש מלמד אותנו שכאשר הקדוש ברוך הוא אוהב אדם - הוא שולח לו מתנה מיוחדת. לא כסף, לא זכייה בלוטו, אלא... עני שדופק על דלתו ומבקש צדקה.

שימו לב! הקב"ה שולח את המתנה הזאת רק למי שהוא אוהב אותו!

ולמה זו נחשבת מתנה? מי באמת מחכה למתנה כזו?

התשובה היא שבאותו רגע שאדם נותן צדקה - אפילו אם אלו כמה שקלים בודדים - הקב"ה מושך עליו חוט של חסד, ואז מלאך המוות אינו יכול לשלוט בו.

זהו שנאמר: "וצדקה תציל ממוות".

לא תמיד נבין את ערך המעשים הקטנים שלנו - אבל בשמיים סופרים כל שקל, כל כוונה, וכל חסד שנעשה באמת.