ילוסטון: הפארק שבו האדמה נושמת - ותזכורת חיה לבריאה

מעטים המקומות בעולם שבהם ניתן לראות בעיניים ממש את נשימת האדמה. הפארק הלאומי ילוסטון (Yellowstone National Park), הראשון שהוכרז אי-פעם כפארק לאומי בעולם כולו, איננו רק מרחב טבע פראי; הוא קריאה מתמשכת לאדם לעצור, להביט, ולהודות.

במרכז הפארק - גייזרים. למעלה מ־500 במספר, מתפרצים מדי כמה דקות, חלקם בזעם, חלקם בעדינות, אך כולם מתואמים עם קצב פנימי עמוק, כמעט שמימי. המפורסם שבהם - "אולד פיית'פול" - מתפרץ כמו שעון שווייצרי, כל שעה וחצי, עמוד מים רותחים המתנשא לגובה של יותר מחמישים מטרים. המבקרים עוצרים את נשימתם. ולא רק הם.

"כולם בחכמה עשית": כשהגייזר הופך למדרש

לא צריך להיות גיאולוג כדי להבין שמתרחש כאן משהו שהוא מעבר לטבע. הדיוק, הסדר, העוצמה - מזכירים כי גם במקומות הרחוקים ביותר, גם באמריקה הפרועה, מתגלה הבריאה במלוא הדרה. הפסוק מתהילים ק"ד, "מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", מקבל כאן משמעות קונקרטית.

הגמרא במסכת ברכות (נ"ח ע"ב) מזכירה את חובת הברכה על ראיית הרים, גבעות, ימים ונפלאות הבריאה. חז"ל לא ראו בטבע רק נוף, אלא שפה. אותיות גלויות של חכמה אלוקית. "לכל תכלית ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד" - גם למים המתפרצים יש תכלית. הם באים לעורר.

שמירה ולא רק צפייה

ההכרזה על ילוסטון כפארק לאומי בשנת 1872 נולדה מתוך הכרה נדירה לתקופה ההיא: יש דברים שלא שייכים לאדם - אלא לאנושות. ובמובן עמוק יותר - לבורא. השמירה על הטבע, החובה להגן על אזורים קדומים מחדירה תעשייתית, מבטאת את אחת המצוות הבסיסיות ביותר: "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב', ט"ו).

המהר"ל מפראג מבאר, כי השמירה על הבריאה היא שמירה על הצלם שבאדם. מקום בו הטבע נרמס - גם האדם נרמס. וההיפך: מקום בו הבריאה נשמרת - גם האדם מוצא מחדש את מקומו.

חיים בין סדקים: מוסר עכשווי

ילוסטון נמצא מעל קלדרה געשית עצומה, ולמעשה יושב על לוע רדום של סופר-הר געש. רעידות אדמה קלות נמדדות שם כל הזמן. ולמרות זאת - המקום פורח. בעלי חיים נדירים, יערות עד, אגמים חמים, ומיליוני תיירים מדי שנה. זו אינה רק תזכורת ליופי - אלא גם לשבריריות. העולם עומד על בלימה - תרתי משמע.

הרב קוק כתב באורות הקודש כי "העולם מתגלה בכל גווניו - כדי שהאדם יכיר את קוצרו ויגדל בענוותו". ילוסטון הוא הדגמה חיה: הגייזרים אינם בידינו, הקרקע אינה יציבה - אך דווקא מכאן, עולה אמונה גדולה.

הפלא הזה - הוא שלך

מי שזכה לעמוד ליד "Grand Prismatic Spring", אחד ממעיינות החום הצבעוניים בעולם, יודע: זה לא רק יפה. זה כמעט לא אנושי. ומכאן - דווקא מכאן - מתעורר הלב. כי גם בימינו, בעידן שבו לוויינים מזהים כל שביב קרקע, נותרו עדיין מקומות שמזכירים לאדם את מקומו הנכון - מתחת לשמיים, מול אדמה שפורצת