יהדות

13 שנות דמעות ונדר אחד לצדיק: סיפורו של שמשון ישראל על הכמיהה לילד

שמשון ישראל נס, שהתחתן בגיל 30, חיכה 13 שנים לילד - בין דמעות, צומות ונדרים. בכל ערב ראש חודש עלה עם אשתו לציון הרשב"י במירון, עד שיום אחד - הנס הגיע

עידו לוי
הוספת תגובה
אא
שמשון ישראל. (צילום: ערוץ 2000)

יש סיפורים שמתחילים בדממה ארוכה ונחתמים בפסוק אחד גדול: "הבוטח בה' חסד יסובבנו". כזה הוא סיפורו של שמשון ישראל נס - איש פשוט, לב ענק, ואמונה שלא פסקה גם אחרי 13 שנות ציפייה, בכי ותפילה. ולמרות כל השנים, הרגע שבו שמע לראשונה את המילים "הבדיקה חיובית" - שינה את חייו לתמיד.

"זה נפקד וזה נפקד - ואתה לא"

"התחתנו בגיל 30," הוא מספר בקול יציב, שמסתיר בתוכו ים של דמעות. "וכל אחד סביבנו - זה נפקד וזה נפקד וזה נפקד. ואתה לא. ואין לזה מילים. רק הקב"ה יודע כמה עשיתי - צומות, סיגופים, כל מה שאפשר. והאמונה... היא כבר לא נשארת אותו דבר."

היו רגעים, מודה שמשון, שבהם הספק התגנב. אפילו מחשבה על פרידה. "הייתה איזו שיחה כזאת. אמרתי לה: אולי תמשיכי את החיים שלך, כי המצב... קשה. והיא התחילה לבכות. אני לא עמדתי בזה. אמרתי לה: 'עזבי. אנחנו ממשיכים יחד'. וזהו. סגרנו את הדלת על הפירוד - ופתחנו אותה לאמונה."

"כל ערב ראש חודש - אצל רשב"י"

מאותו רגע, החלה מסורת שנמשכת עד היום. ערב ראש חודש - אצל רבי שמעון במירון. "למעלה מ-20 שנה. הייתי יושב שם שעות, מתפלל, שופך את הלב. וכלום. עוד חודש, ועוד חודש. ובפנים אתה רק שואל את עצמך: מתי?"

עד שיום אחד, אחרי חמש שנים של דמעות, שמשון נודר נדר בציון הקדוש. "אמרתי: אם אפקד - אני קורא לילד שמעון, על שם רבי שמעון. והברית - תהיה פה בציון. כמה ימים אחרי זה אשתי עושה בדיקה - חיובית."

"הטלפון נפל לי מהידיים"

הבשורה הגיעה כמו ברק ביום בהיר. "היא התקשרה ואמרה: 'שמשון, אני בהריון'. הטלפון פשוט נפל לי מהיד. התיישבתי על הספה והתחלתי לבכות. יומיים-שלושה לא הפסקתי. הסתובבתי כמו מישהו שלא נמצא במציאות."

גם בחדר הלידה - הרגש פרץ גבולות. "הם שמו שיר באנגלית - 'בזבזתי כבר את כל הדמעות שלי'. ואני יושב, שומע ובוכה. בכי שלא ידעתי שקיים בי בכלל."

"אני לא מסוגל לעצור - דמעות של שמחה"

כשהגיע רגע הברית - לא היה יבש בעין. "קיימתי את הנדר. קראתי לו: אחיה שמעון יוסף בן סיגלית חנה. בכיתי, בירכתי 'שהחיינו', לא הפסקתי לבכות. מישהו ניגש אליי ואמר: 'למה אתה בוכה? תהיה שמח'. אמרתי לו: 'אלה דמעות של שמחה. הנשמה לא יכולה להכיל'."

ואז הוסיף: "קראתי לו על שם אשתי לפניי, למרות שהמנהג לקרוא על שם האב. כי היא הייתה יותר חזקה ממני באמונה. בזכותה - ובזכות רשב"י - זכינו."

"הניסים - ראינו בעיניים"

שמשון לא מנסה לשכנע, לא מטיף, לא מרים קול. רק אומר בשקט מה שהוא יודע: "אני ראיתי ניסים. אני ואשתי ראינו אותם. בשר ודם. 13 שנים של המתנה - והגיע הילד. הברית בציון, הנדר קוים. זה לא סיפור של מישהו אחר - זה אני."

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי