הקשר המפתיע בין ג'אנק פוד לבין פרקינסון: מחקר חדש חושף סימנים מוקדמים - וחז"ל כבר הזהירו

תזונה יומיומית המבוססת על מאכלים מתועשים - שתייה ממותקת, חטיפים, מאפים תעשייתיים ומזון מהיר - אינה רק מתכון להשמנה, סוכרת וכולסטרול. מחקר רחב-היקף שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי Neurology מצביע על אפשרות מטרידה: צריכה מוגברת של מזון אולטרה-מעובד מעלה באופן משמעותי את הסיכון להופעת סימפטומים נוירולוגיים מוקדמים, שעשויים להיות קשורים לשלב ההתחלתי של מחלת פרקינסון.

המחקר, שהתפרס על פני כ־20 שנות מעקב אחר עשרות אלפי משתתפים, בחן את הקשר בין הרגלי תזונה לבין הופעת תסמינים נלווים - עוד בטרם התפרצות רשמית של המחלה. החוקרים איתרו קשר סטטיסטי מובהק בין צריכה גבוהה של מזון מעובד לבין תופעות המקדימות לעיתים את פרקינסון בעשרות שנים.

11 מנות של מזון מעובד ביום = סיכון כפול ומכופל

המחקר התבסס על נתונים שנאספו משני מאגרי מידע רפואיים בארה״ב, שכללו מעל ל־43 אלף משתתפים ממקצועות הבריאות. איש מהם לא אובחן בפרקינסון בתחילת המחקר, והם התבקשו לדווח בקביעות על הרגלי התזונה שלהם.

ד"ר מאיר קסטנבאום, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים מאיר, מסביר כי "כבר בשלב שלאחר שלוש מנות מזון אולטרה-מעובד ביום, הסיכון לתסמינים נוירולוגיים עולה משמעותית. מי שצרך מעל ל־11 מנות כאלו ביום - היה בסיכון גבוה פי 2.5 להופעת התסמינים".

מנת מזון, על פי הגדרת המחקר, כללה פריטים שכיחים כמו משקה קל (דיאטטי או ממותק), נקניקייה, עוגה תעשייתית ארוזה, או חטיף צ'יפס קטן - מוצרים שנמצאים כמעט בכל בית.

לפני הרעד - באות האזהרות

החוקרים התמקדו במה שמכונה "השלב הפרודרומלי" של פרקינסון - תקופה שבה מתחילים להופיע סימנים לא תנועתיים: עייפות, שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, ירידה בחוש הריח ואף שינויים בראייה ובתחושת צבע. סימנים אלו עלולים להופיע עשרות שנים לפני הרעד המוכר או הקושי בהליכה, והם מצביעים על נזק הדרגתי לתאי עצב במוח.

לדברי ד"ר קסטנבאום, ייתכן שהתהליך מתחיל במערכת העיכול - שם המזון המעובד פוגע באיזון חיידקי המעי, גורם לדלקת כרונית ומוביל ליצירת רדיקלים חופשיים - מה שמעודד את השחתת תאי העצב. "מדובר במנגנון מורכב, שעדיין לא מובן לגמרי, אבל בהחלט מדאיג", הוא מציין.

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם": הזהרה תורנית, לא רק רפואית

מן ההיבט היהודי, תזונה איננה עניין גופני בלבד. שמירה על הבריאות היא מצווה מהתורה, כמובא בפסוק: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" (דברים ד', ט') - פסוק שמפרש הרמב"ם כציווי ישיר לשמור על הגוף, בהיותו כלי לעבודת ה'.

הרמב"ם עצמו, שהיה רופא ומורה דרך בבריאות הגוף והנפש, הדגיש את חשיבות התזונה הנכונה, והזהיר מפני "מאכלים המזיקים לגוף, ואינם בריאים" (הלכות דעות פרק ד). הוא לא ידע מהו "מזון אולטרה-מעובד", אך הקפיד להזהיר מפני כל מזון מלאכותי, כבד או מתובל מדי - שגורם נזק מתמשך.

כיום, הדברים מקבלים משנה תוקף. חז"ל לימדו: "העולם הזה דומה לפרוזדור - התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין" (אבות ד', טז). והרי מהו התקון בפרוזדור אם לא שמירה על גוף בריא, בהיר וצלול - שמסוגל ללמוד, להתפלל, ולהשפיע?

לא פרקינסון - אך בהחלט אזהרה

לצד הממצאים, מדגישים החוקרים כי טרם נמצא קשר ישיר ומובהק לאבחנה רשמית של פרקינסון. עם זאת, הופעה מוקדמת של סימפטומים נלווים, ובמיוחד השכיחות הגבוהה בקרב צרכני המזון המעובד - מצריכים התבוננות מעמיקה יותר.

ד"ר דניאל ואן ואמלן מקינגס קולג' בלונדון, שלא השתתף במחקר, סבור כי הנתונים מחייבים המשך חקירה. "ייתכן שמדובר באחד הנתיבים שדרכם ניתן להבין כיצד אורח חיים משפיע ישירות על בריאות המוח בטווח הארוך", הוא אומר.

המזון שבצלחת - והמחשבה שמעליה

אין מדובר באזהרה חד-פעמית, אלא בקריאה להעמקה בתודעה התזונתית. ההרגלים הקטנים - מה שאנו שותים, מנשנשים, מתרצים לעצמנו - הם שמכריעים לעיתים את איכות חיינו לעשור הקרוב.

ומעל הכול, מזכירים לנו חז"ל כי הגוף אינו שלנו - אלא פיקדון מהקב"ה. ועל הפיקדון הזה, מצווים אנו לשמור.