גדולי ישראל
פעמים רבות אנו מרגישים אכזבה או ייאוש ממצבו הרוחני של הילדים שלנו, ותחושת כישלון בחינוך שלהם – כשהם אינם ממלאים אחר ציפיותינו. אך עלינו לזכור שהקב"ה לא דורש מכולם להיות זהים. כל ילד נברא עם תכונותיו, יכולותיו וכישרונותיו הייחודיים.
המשגיח, רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, המשיל זאת לבית רפואה עם מחלקות רבות המותאמות למחלות שונות. אין טעם להכניס חולה לב למחלקת עיניים – הוא לא ימצא שם מזור. בכניסתו, החולה עובר בדיקות וכך מופנה למקום המתאים לו.
כך גם בנוגע לכישרונות ומתנות שמיים. כל אחד נדרש להגיע ליעד המתאים לכישוריו ולכלים שקיבל.
בספר "כי אתה עמדי" מובא מעשה נפלא: בעיתונות האמריקנית פורסמה כתבה על גוי איטלקי בשם טוסקניני, מנצח וכותב תווים לתזמורות גדולות באמריקה. בערוב ימיו, ביקש עיתונאי בשם זקס לראיין אותו לספר על הצלחותיו.
טוסקניני הזמין את הכתב לקונצרט מיוחד, שלא בניצוחו. בסיום ההופעה, בעוד הקהל מריע בהתלהבות, טוסקניני ישב בשורה הראשונה והחמיץ פנים. כששאלו אותו מדוע, השיב שהיה חסר ליווי של אחד הכנרים, מה שהשפיע על היצירה.
העיתונאי בדק, והתברר שאכן ניגנו 14 נגנים במקום 15. כשהביע פליאה כיצד הבחין בכך, ענה טוסקניני: "אני כתבתי את התווים לנגנים. לכל אחד סידרתי תווים קצת שונים, כדי שביחד תתקבל סימפוניה מושלמת. במהלך הקונצרט חשתי שחסרים תווים מסוימים, וידעתי מיד שהם שייכים לכנר החסר. לציבור זה לא כל כך שינה, אבל אני, שכתבתי את התווים, הרגשתי בחיסרון".
המסר ברור: לכל ילד יש כישורים וכלים ייחודיים משלו. נכון, לפעמים אנו מתפעלים מהישגים של ילדים אחרים, אך הקב"ה רוצה שנפתח דווקא את התווים המיוחדים שהוא הנחיל לילדינו. לפעמים אנו מתפעלים מצלילים של ילדים אחרים, אך הקב"ה רוצה שנפתח את התווים הייחודיים שהוא הנחיל במיוחד לילדינו. רק הם יוכלו לבצע אותם, ובלעדיהם היצירה תהיה חסרה!
את כלה? זה קללל מזמינים עכשיו ערב הפרשת חלה קדוש או חוג בית >>> לחצו כאן!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו