
מענה ההלכה העולמי

יוסי ואלחנן הינם שכנים במשך כמה שנים טובות ויש ביניהם קשרי ידידות חזקים, יום אחד שנפגשו שאל יוסי את אלחנן מדוע לא הגיע לבר המצוה שהתקיימה אתמול של שכן נוסף בבנין, אמר לו אלחנן כיון שאותו שכן לא הגיע לבר מצוה של בני שהייתה לפני חודש לכן גם אני לא באתי לבר מצוה של בנו. אמר לו יוסי שלדעתו היה אסור לו לנהוג בצורה כזאת כיון שיש בזה איסור של לא תיקום ולא תיטור, האם יוסי אכן צודק בדבריו או לא?
תשובה: כתוב בתורה שאסור לנקום בחברו, הדוגמא הקלאסית של איסור נקימה היא שאדם ביקש חפץ להשאלה מחברו והוא לא הסכים ליתן לו, אחר תקופה נזקק אותו שכן להשאיל ממנו דבר מה, והוא אומר לו כמו שאתה לא הסכמת להשאיל לי כך אני לא משאיל לך הרי שעובר בזה על איסור נקימה.
ויש לדעת שאיסור נקימה שייך גם באופן שהוא לא מזכיר לו את הנקימה בפיו, אלא כל שנמנע מלעשות טובה לחברו מחמת שלא השאיל לו חפץ הרי שעובר בזה על איסור נקימה.
הכלל בזה לדעת האם המעשה שרוצה לעשות מותר או אסור, כל שעושה מעשה ומרגיש שיש בו תחושה של נקמה הרי ששייך בזה איסור לא תיקום ולא תיטור, אבל אם אין תחושת נקמה כלל מותר.
ולכן אם אותו שכן לא מגיע לבר מצוה של שכנו רק בגלל שהוא לא בא לאירוע שלו אז כיון שעושה זאת כנקמה אסור, אבל אם באמת אינו מגיע לא כדי לנקום, אלא שסובר שזה שחברו לא הגיע לאירוע שלו זה מלמד על רמת הקשר ביניהם ולמד מזה שאינו צריך לטרוח עבור שכנו אין בזה איסור נקימה.
ויש לציין שכל פעם שיש לאדם ספק האם המעשה שרוצה לעשות הוא בתור נקמה או לא, הרי שיש לו להחמיר כיון שזה איסור מהתורה, וספק דאו' לחומרא. ובפרט שידועה גודל המעלה של המוותר לחברו וכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו.
התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו