גדולי ישראל
באותו בוקר גורלי ניצב הגאון הפוסק רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, לימים ראב"ד העדה החרדית, כשליבו כבד. הידיעה הקשה הגיעה אליו כרעם – אביו האהוב שוכב בבית החולים במצב אנוש, נאבק על חייו. הרופאים, בפנים קודרות, הודיעו לבני המשפחה כי הגיע הזמן להיפרד.
בלב רועד הזעיק הרב פישר את כל בתי המדרש להעתיר בתפילה. אך העדכונים השעתיים מהחדר מבית החולים הוסיפו להיות חמורים יותר ויותר. היה נראה שלאב הצדיק נותרו רק רגעים ספורים של חיים בעולם הזה.
ואז, בפרץ של אמונה טהורה, יצא הרב פישר אל מתחת לכיפת השמיים.
בידיים מורמות ובדמעות זולגות, פנה בתחינה: "ריבונו של עולם! רק אתה יודע שזכיתי היום ללמוד בהתמדה 17 דפי גמרא מתוך עמל ויגיעה. אני מקדיש את כל 17 הדפים, בזכות התורה הקדושה, לרפואת אבי".
באותה שעה, מספרים עדי ראייה שנכחו בחדר האב החולה, הזדעזעו השמיים. את המחלקה אפפה הרגשה שנס החל להתחולל – הרופאים חשו בבירור כיצד מצבו של האב השתפר בצורה פלאית.
ימים ספורים לאחר מכן, לתדהמת הצוות הרפואי, שוחרר האב כשהוא בריא לחלוטין!
אך הפלא האמיתי התגלה רק שנים לאחר מכן. האב הצדיק המשיך לחיות בבריאות איתנה – בדיוק 17 שנים נוספות! ביום שבו מלאו 17 שנים מאותו יום שבו הקדיש בנו את 17 דפי הגמרא, השיב האב את נשמתו ליוצרה.
17 שנות חיים תמורת 17 דפי גמרא.
"כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם", כותב רבנו "אור החיים" הקדוש. היא הנותנת חיים לעושיה, מביאה רפואה, הצלחה וישועה בכל התחומים.
גם כשהרופאים מרימים ידיים, גם כשהמציאות נראית חסרת סיכוי – כוחה של תורה עומד לנו. הקב"ה סופר כל דף גמרא, כל פרק תהילים, כל דמעה של יהודי. וכפי שהראה לנו במקרה זה – לעיתים החשבון מדויק להפליא.
"השנה לא תגיעו לרשב"י? אנחנו נהיה שם בשבילכם!" לחצו כאן עכשיו למסירת שמכם!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו