הגעתם לטיפול - ויצאתם עם חיידק עמיד: זה קורה הרבה יותר ממה שחשבתם

אורית, בת 42, הגיעה לאשפוז שגרתי בעקבות ניתוח קיסרי מתוכנן. הלידה עברה בהצלחה, אך חמישה ימים לאחר מכן היא סבלה מחום גבוה, כאבים חדים ונפיחות. הסתבר שהיא נדבקה בזיהום עמיד - לא ברחוב, לא בבית - אלא בתוך בית החולים.

הסיפור של אורית אינו יוצא דופן. לפי דו"ח חדש של משרד הבריאות, אחד מכל 14 מטופלים בישראל נדבק בזיהום במהלך אשפוז.
ולמרות טכנולוגיה מתקדמת, חומרי חיטוי ומודעות גבוהה - הבעיה רחוקה מלהיפתר.

הזיהומים הנרכשים בבתי החולים כוללים בין היתר דלקות בדרכי השתן, דלקות ריאה, זיהומים בפצעי ניתוח וזיהומים בדם. חלקם נגרמים מחיידקים "רגילים", אך רבים מהם שייכים לקטגוריה מדאיגה יותר: חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כמו MRSA, CRE ו־VRE.

למרות כל ההנחיות, לא כל הצוותים הרפואיים שוטפים ידיים לפני ואחרי מגע עם מטופל. לפעמים מדובר בעומס, לפעמים בשחיקה - ולפעמים פשוט ברשלנות. בדו"חות פנימיים של בתי חולים נקבע כי בכחצי מהאירועים של זיהום נרכש - ניתן היה למנוע את ההדבקה.

ב־2024 בלבד, לפי הערכות שמרניות, כ־4,000 מטופלים נדבקו בזיהומים במהלך אשפוז - מתוכם כ־500 מקרים הסתיימו במוות.
לא כל המקרים מדווחים, ולא כל הנפגעים מבינים בכלל מה קרה להם.

בתי החולים, מצידם, טוענים שאין מספיק כוח אדם כדי להבטיח הקפדה מלאה על מניעת זיהומים. המערכת פועלת בעומס קבוע - ולפעמים גם באמצעים מיושנים.
התקציב הממשלתי לטיפול במניעת זיהומים נשאר כמעט זהה מאז 2017, חרף עלייה דרמטית במספר המיטות, החולים, והחיידקים העמידים.

אבל יש גם תקווה: יוזמות חדשות כמו ניטור אלקטרוני של היגיינת ידיים, מערכות בינה מלאכותית שמאתרות מוקדי הדבקה בזמן אמת, וצוותים ייעודיים לזיהום - מתחילות להיכנס לפיילוט בבתי חולים מסוימים.

ועד שהמערכת תשתפר באופן רוחבי, ההמלצה למטופלים ברורה:
אל תחששו לשאול את הצוות אם חיטא ידיים. תדרשו סדינים נקיים. תעירו אם אתם מרגישים שמשהו לא תקין.
כי לפעמים, ההגנה הכי טובה - היא דווקא המודעות.