בצל יוקר המחיה: ההורים שמצאו דרך חכמה לחסוך בבגדי ילדים
ילד אוחז ערימת בגדים. (צילום: Volurol/shuttrstock)

לייף סטייל

בצל יוקר המחיה: ההורים שמצאו דרך חכמה לחסוך בבגדי ילדים

עם מאות קבוצות ברחבי הארץ, מיזם "אמהות לא אוגרות" מוכיח שאפשר לחסוך בגדול - ולהרגיש חלק ממשהו גדול עוד יותר

נעם ברקאי
הוספת תגובה
בצל יוקר המחיה: ההורים שמצאו דרך חכמה לחסוך בבגדי ילדים
ילד אוחז ערימת בגדים. (צילום: Volurol/shuttrstock)
אא

המציאות הכלכלית המורכבת, שהתחדדה במיוחד בשנה האחרונה עם עליות מחירים כמעט בכל תחום, מאלצת משפחות רבות לחשוב מחדש על דפוסי הצריכה שלהן. עבור הורים, רכישת בגדי ילדים - פעולה יומיומית ולכאורה מובנת מאליה - הפכה להוצאה כבדה שרבים מתקשים לעמוד בה.
בדיוק בנקודה הזו נכנס לתמונה מיזם חדשני, הפועל על בסיס קהילתי ומציע אלטרנטיבה פשוטה, נגישה ולגמרי בחינם: מיזם "אמהות לא אוגרות".

רשת של נתינה: מאות קבוצות ברחבי הארץ

המיזם, שצמח בתוך קהילות פייסבוק והתרחב במהירות למעל 270 קבוצות וואטסאפ ברחבי הארץ, מאפשר להורים למסור בגדים במצב טוב, ולקבל אחרים - ללא תשלום.
הצטרפות לקבוצות מתבצעת בקלות: כל שצריך הוא לפנות לעמוד הרשמי בפייסבוק, לציין את מקום המגורים, והמשתתפים מקבלים קישור ישיר לקבוצת הוואטסאפ המקומית.

כל אחד ואחת מוזמנים לפרסם פריטי לבוש שהם כבר לא צריכים - מצורפים תמונה קצרה, מידה, ולעיתים גם הסבר קצר על מצב הבגד - והמעוניינים יוצרים קשר ישיר, מתאמים איסוף, והבגד זוכה לחיים חדשים בארון אחר.

מייסדת המיזם: "חיסכון אדיר, גם לכיס וגם לסביבה"

תמר מייבום, מייסדת ומנכ"לית "אמהות לא אוגרות", מספרת כי היוזמה נולדה מהחיים עצמם: בתור אם לשני ילדים, היא חיפשה פתרונות כלכליים וחברתיים גם יחד.
לדבריה, רוב פריטי הלבוש של ילדיה - בן בן שבע ופעוטה בת שנתיים - הגיעו אליהם הודות למסירות של הורים אחרים, ולא מרכישות בחנויות. "מבחינתי," היא אומרת, "זו לא רק דרך לחסוך כסף - זו דרך לחנך לחשיבה סביבתית, לאחריות, ולא להיסחפות אחר צריכה מיותרת."

לפי הערכות מייבום, משפחה שמאמצת את מודל השיתוף והמסירה יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך השנים - חיסכון שמצטבר בדיוק כשמשפחות צעירות זקוקות לו ביותר.

הרבה יותר מחיסכון: חינוך לדור הבא

מעבר להיבט הכלכלי, במיזם מושם דגש על השפעתו החינוכית. מייבום משתפת כי בקבוצות רבות מקפידים לערב גם את הילדים עצמם בתהליך הבחירה, המסירה והקבלה: "כשילד גדל לתוך תרבות שבה לא כל צורך נענה בקנייה חדשה, אלא דרך שיתוף, הוא לומד ערכים של קיימות, קהילה ואחריות אישית."

לדבריה, הבן שלה כבר רגיל, שכאשר הוא רוצה בגד חדש - הבדיקה הראשונה נעשית בקבוצת המסירה המקומית, ורק אם לא נמצא פתרון - פונים לחנויות.

המהפכה התרבותית של "אמהות לא אוגרות"

מייבום אינה מסתפקת בפעילות בשטח; חזונה רחב הרבה יותר: להשריש בתרבות הישראלית תפיסה שונה של צריכה.
"היום, בחברה המערבית, התרגלנו לקנות באופן כמעט אוטומטי - כל עונה, כל מידה חדשה," היא אומרת. "אבל אם נעצור לרגע ונבחר לחלוק - נרוויח יותר. לא רק כסף, אלא גם סביבה נקייה יותר ותחושת קהילה מחברת."

לדבריה, דווקא בעידן של שפע מבלבל, שיתוף ושימוש חוזר יכולים להוות אלטרנטיבה ראויה, נבונה ומשמעותית. "יש סביבנו שפע אדיר," היא מדגישה, "לפני שרצים לקנות - אפשר לשאול, לבדוק, להיעזר. ההזדמנויות נמצאות ממש לידנו."

פתרון חברתי, כלכלי ואנושי

בתוך מציאות כלכלית שהולכת ומכבידה, מיזם "אמהות לא אוגרות" מצליח להוכיח שלא כל פתרון חייב לעבור דרך הכרטיס אשראי. בגדי ילדים באיכות גבוהה, חיסכון משמעותי בכסף, חינוך לערכים סביבתיים וחיזוק הקשרים הקהילתיים - כל אלה מתכנסים אל תוך פעולה אחת פשוטה: למסור בגד, לקחת בגד, ולבנות קהילה אמיתית של עזרה הדדית.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי