"בגללי השכינה לא יורדת": כך לימד הרב אריה לוין את סוד האחריות האישית

ערב שבת, פרשת שמיני. חג הפסח כבר מאחורינו, ואנו נושאים מבט קדימה אל תקופה חדשה. אך דווקא ברגעי המעבר – מן החג הגדול אל שגרת היום-יום – מתחדדת התובנה עד כמה האחריות האישית היא מפתח לשכינה, לאחדות, ולתיקון אמיתי. את השיעור הזה היטיב ללמד הסבא הירושלמי, הצדיק הרב אריה לוין זצ"ל, בדברים שנאמרו מתוך אהבה גדולה לישראל, ברגישות – אך גם בתקיפות שקטה.

השיעור המכוון – והתגובה המפתיעה

בכל יום, בין מנחה לערבית, היה הרב לוין מוסר שיעור קבוע לבעלי עסקים סמוך לשוק מחנה יהודה. לא ישבו שם גאונים, אלא פשוטי עם, סוחרים ואנשי עמל – אך גם הלב שלהם היה פתוח לשמוע דברי מוסר. באחד הימים האריך הסבא מעט בשיעור שעסק בכבוד האישה – תוך שהוא מדגיש: "אוי לו לאיש שאשתו מזילה דמעה בגללו. זהו דבר חמור מאוד בעיני שמיים."

מטרת השיעור, כפי שהסביר לאחר מכן, הייתה להעביר מסר לאחד המשתתפים, גבר שלדברי מכריו נהג לבזות את אשתו תדיר. הסבא ידע: תוכחה ישירה לא תתקבל. אך כאשר הדברים נאמרים במסגרת שיעור כללי – הלב יכול להיפתח.

והנה, מי שבדיוק נכנס לשיעור באיחור קל והתיישב בקהל – היה לא אחר מאשר הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ראש ישיבת "עץ חיים" ומחבר "אבן האזל" על הרמב"ם. לאחר ערבית, פנה הגאון לסבא ושאל בכובד ראש: "כבוד הרב, למה ביישת אותי ברבים? אם רצית לומר לי משהו, מדוע לא עשית זאת בפרטיות?"

הסבא חייך בעדינות והשיב: "כבוד הרב, לא כיוונתי אליך כלל. דיברתי מתוך כאב לעניין שמטריד אותי, ומקווה שהדברים ייכנסו ללב של מי שצריך."

כשהאדם הגדול מאמין שהתוכחה אליו

דווקא גדלותו של רבי איסר זלמן נחשפה כאן – בכך שחשב שהשיעור המדבר על ביזוי אשה, מכוון אליו. והלקח? אדם גדול, כשהוא שומע תוכחה – לא שואל "למי הוא מתכוון", אלא בוחן את עצמו: אולי זו קריאה אליי?

בדיוק כפי שאהרון הכהן, ביום הקמת המשכן, חשב שהשכינה לא שורה בגלל חטאו. כשהקריבו את הקורבנות והשכינה טרם ירדה – לא הצביע על העם, לא על חטאים של אחרים. "בגללי השכינה לא יורדת," אמר למשה רבנו.

רש"י מסביר שאהרון התבייש לגשת לעבודה, שמא חטא העגל עומד לו לרועץ. ודווקא אז אומר לו משה: "קרב אל המזבח." מפרשי החסידות מסבירים – מי שמרגיש בושה אמיתית, הוא הראוי לעבודת הקודש.

הלימוד האמיתי: להפנות את האצבע פנימה

כמה קל להכות על חטא – ולחשוב על מישהו אחר. על "ההוא שחוטא", "ההיא שלא בסדר", "הם שצריכים להשתנות". אבל גדולתו של אהרון, ושל רבי איסר זלמן, היא שהוכיחו הלכה למעשה: כששומעים תוכחה – תבדוק אם זה אליך.

אל תחפש מי האשם – בדוק אם יש בך מקום לתיקון. אל תברח מהאחריות – חבק אותה. רק כך נזכה ששכינת ה' תשכון בתוכנו.

הרב אריה לוין, אוהב ישראל אמיתי, לימד בדרכו השקטה את מה שכל דור צריך לשמוע:
"כבוד מתחיל בבית. מוסר אינו תוקף – אלא מאיר. ורק לב שמקבל – זוכה להארת השכינה."