תינוק או מחשב-על? מחקר מפתיע מגלה - הבינה המלאכותית לא המציאה כלום

תינוקות אנושיים נולדים חסרי אונים. הם אינם מסוגלים ללכת, לדבר או להאכיל את עצמם, והם תלויים לחלוטין בהוריהם. אך מחקר מדעי חדש ומרתק מציע שהמצב הזה - שנחשב במשך עשורים כתוצאה של בשלות מוחית לקויה - עשוי להיות יתרון אבולוציוני חכם, המאפשר למוח לפתח מודלים מורכבים של הבנה ולמידה, בדומה לאופן שבו מתאמנים כיום מודלים של בינה מלאכותית.

יותר מדי זמן חסרי אונים? זו בדיוק הנקודה

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Trends in Cognitive Sciences, נערך על ידי צוות רב-תחומי מובהק שכלל חוקרי מוח, ביולוגים וחוקרי AI, בהובלתו של פרופ’ רודרי קיוזאק מקולג’ טריניטי בדבלין. החוקרים ביקשו לבחון מחדש את אחת ההנחות המקובלות ביותר בפסיכולוגיה האבולוציונית: שהתינוקות נולדים "מוקדם מדי" - טרם הושלמה בשלות מוחם - בשל אילוצי מבנה האגן הנשי.

אבל ההנחה הזו, כך נטען במחקר, אינה עולה בקנה אחד עם מה שאנו יודעים היום על פעילות מוח התינוק. למעשה, שימוש בהדמיה נוירולוגית מתקדם מצא כי אזורים נרחבים במוח של תינוקות כבר פועלים ביעילות, קולטים גירויים מהסביבה ומבצעים עיבוד מידע מורכב - הרבה מעבר למה שייחסו להם בעבר.

ההשוואה למכונות לומדות: כך AI לומד... כמו תינוק

במקביל, החוקרים בחרו לבחון כיצד מתבצעת כיום "למידה עמוקה" בעולם הבינה המלאכותית - ובמיוחד ברשתות עצביות מתקדמות כדוגמתGPT של OpenAI או Gemini של Google.

בעבר, מודלי AI תוכנתו לביצוע משימות ממוקדות (כמו זיהוי עצמים או נהיגה), אך כיום הגישה השתנתה: קודם מאמנים את המודל על כמויות מידע עצומות, בלי משימה מוגדרת, ורק לאחר מכן מלמדים אותו לבצע מטלות מסוימות. זו "תקופת חוסר תכלית" לכאורה - אך היא יוצרת תשתית קוגניטיבית חזקה, המאפשרת ביצועים מרשימים בשלבים הבאים.

אותו עיקרון, לפי החוקרים, מתקיים גם במוח האנושי בראשית חייו. חוסר האונים של התינוק אינו מצב של "פיגור אבולוציוני", אלא חלון זמן שמאפשר למוח לקלוט מידע, לבנות מודלים של העולם, להבין הקשרים - ולהכין את הקרקע ללמידה גמישה ומהירה יותר בעתיד.

"המוח לא ממתין - הוא מתאמן"

פרופ' קיוזאק הסביר כי “התקופה הזו, שבה התינוק עדיין לא מדבר או הולך, היא בעצם זמן של למידה אינטנסיבית מאחורי הקלעים. בדיוק כפי שמודל AI נחשף לאינספור דוגמאות לפני שהוא מבצע משימה בפועל - כך גם התינוק סופג, מקודד ומעבד מידע לפני שהביצועים החיצוניים מתגלים".

לדבריו, ההבנה הזו לא רק מטלטלת תיאוריות פסיכולוגיות ותיקות, אלא גם עשויה להוביל לפריצות דרך בפיתוח דורות מתקדמים של מערכות בינה מלאכותית, שיילמדו להתייעל ולפעול בהשראת הלמידה האנושית.

לא בשלות - אלא אסטרטגיה של למידה

שותפתו למחקר, פרופ’ כריסטין צ'רבט מאוניברסיטת אובורן, ציינה כי השוואות בין מיני יונקים העלו כי מוחות התינוקות האנושיים בשלים יותר מכפי שחשבו - ואף יותר ממוחות של בעלי חיים רבים אחרים בלידה. הסיבה לכך שחוסר האונים נמשך זמן כה רב, טמונה ככל הנראה בצורך לאמן את המוח על סביבת החיים הדינמית של בני האדם, ולאו דווקא בגודל הראש או מבנה האגן.

ולמה זה חשוב ל-AI?

ד"ר מרק'אורליו רנזאטו, חוקר בכיר בחברת DeepMind שהשתתף במחקר, ציין כי מערכות AI עדיין צורכות הרבה יותר מידע, משאבים ואנרגיה מאשר מוחו של תינוק. אך ייתכן שהדרך ללמוד מהתינוק - ולא רק ללמד אותו - תוביל בעתיד ליצירת בינה מלאכותית יעילה יותר, חסכונית יותר, ובעיקר... אנושית יותר.