כל השאלות והתשובות הנפוצות על קמחא דפסחא

מה זה קמחא דפסחא?
קופת 'קִמְחָא דְפִּסְחָא' (בארמית: הקמח של פסח), הוא שמה של מגבית צדקה שנתית מיוחדת, הנהוגה בקהילות עם ישראל במשך דורות רבים, לקראת חג הפסח. המגבית נקראת גם בשם 'מעות חיטים', כלומר: תרומות עבור רכישת חיטים להכנת מצות.

בראשית המנהג התרומות נועדו לרכישת חיטים או קמח לעניים ונזקקים עבור אפיית המצות, ובמהלך הדורות התרחבה המגבית גם עבור שאר צרכי חג הפסח, כמפורט להלן.

מה תורמים לנזקקים ב'קמחא דפסחא'?
המנהג בתקופתו הקדומה היה לחלק חיטים לעניים, שמהם הם היו מכינים לעצמם מצות. ולכן נקראה המגבית 'מעות חיטים' או 'חיטי הפסח'.

בתקופות מאוחרות יותר, השתנה המנהג בחלק מהמקומות, והחלו לחלק קמח טחון, כדי להקל יותר על העניים, שלא יצטרכו לטחון בעצמם (משנה ברורה תכט, ס"ק ד), וכנראה שמאז קיבל המנהג את הכינוי 'קמחא דפסחא'.

אך במשך הדורות הלך והתרחב המנהג, ובזמננו מנהג מגבית 'קמחא דפסחא', אינו מיועד דווקא לצורך חיטים או קמח (בפרט שבזמננו לא נהוג שכל אחד אופה מצות לעצמו, אלא הן נאפות במאפיות, וכל אחד רוכש אותן מכספו), אלא נותנים לעניים את כל צרכי החג בהרחבה ובדרך כבוד, כולל בגדי חג ראויים ושאר צרכי הבית, הנחשבים חלק משמחת החג (פסקי תשובות תכט, ס"ק ב).

מתי נותנים קמחא דפסחא?
את תרומת קמחא דפסחא נוהגים לתת מדי שנה החל מיום ט"ו באדר – 'שושן פורים', שהוא שלושים יום לפני חג הפסח, ובו מתחילים ימי ההכנה לחג. ולכתחילה ראוי להזדרז ולהקדים את התרומה ככל האפשר, כמו שאמרו חז"ל: 'זריזין מקדימין למצוות', ובמיוחד בקשר למצות הצדקה (פסחים ד, א. תניא, אגרת הקודש כא).
 

בדורות האחרונים אין סכום קצוב המוטל על כל אחד, אלא על כל אחד לתת ככל יכולתו. וראוי לתת ביד רחבה, ובפרט שצרכי העניים והמשפחות הנזקקות הולכים וגדלים משנה לשנה.

העולם נהג לתת לכל הפחות סכום של 180 ש"ח, וכל המרבה הרי זה משובח. 

האם ניתן לתת מכספי מעשרות?
כן. ניתן לנכות את הסכום שנותנים עבור קמחא דפסחא, מסכום מעשר הכספים שמפרישים לצדקה.

בתקופה בה היה נהוג להטיל מס קבוע ומחייב עבור מגבית קמחא דפסחא, לא היה ניתן לשלם זאת מכספי מעשר כספים, מכיון שהנתינה היתה חובה מצד עצמה, וכנאמר בגמרא (חגיגה ח, א): 'כל דבר שבחובה, אינו בא אלא מן החולין'.

אך בדורות האחרונים, שאין סכום קבוע שאותו מחוייבים כולם לתת, נתינה זו כבר אינה בגדר 'מס קצוב', אלא נחשבת כ'צדקה', ולכן ניתן בהחלט לצאת בה ידי חובת הפרשת מעשר כספים (הליכות שלמה פסח פ"ב ס"ק ג).

אמנם, יש פוסקים שכתבו שמכיון שהמנהג ביסודו הוא בגדר 'חובה', מן הראוי לתת לפחות חלק מהסכום, מהחשבון הפרטי, ולא מכספי המעשרות (תשובות והנהגות ו, סימן קט).

למי נותנים את הצדקה?

את תרומות קמחא דפסחא נוהגים לתת לגבאי הצדקה שבכל עיר וקהילה, הממונים לחלקם למשפחות הנזקקות לעזרה. וכיום ניתן לבצע את התרומה באופן מקוון על ידי מוסדות הצדקה המוכרים, המחלקים תמיכה ועזרה למשפחות נזקקות לקראת החג.

כמובן שמי שיודע על משפחות נזקקות בסביבתו, יכול לקיים את המנהג גם בנתינה אליהם באופן ישיר, אך מעלה מיוחדת ישנה בנתינת התרומה על ידי גבאי הצדקה וארגוני החסד, באופן של 'מתן בסתר', בו הנותן אינו יודע למי נתן, והעניים אינם יודעים ממי קיבלו, וכך אינם מתביישים בקבלת העזרה (רמב"ם, הלכות מתנות עניים י, ח).

כדי לזכות לקחת חלק בשותפות עם ערוץ 2000 לחצו >>> כאן