מדריך: עד מתי אפשר לקרוא את מגילת אסתר, בלילה וביום

קריאת מגילת אסתר היא אחת המצוות המרכזיות של חג הפורים. חז"ל קבעו כי יש לקרוא את המגילה פעמיים – פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום. אך עד מתי ניתן לקרוא אותה בלילה וביום? האם יש זמנים מוגדרים לכך? נעמיק בסוגיה זו וננסה להבין את גבולות הזמן לקריאה.

זמן קריאת המגילה בלילה מתחיל עם צאת הכוכבים, כפי שמוזכר בהלכה: "אין קורין את המגילה אלא בלילה, ואין יוצאין בה ידי חובתן עד שתחשך." (משנה מגילה ב', ד'). כלומר, יש להמתין לצאת הכוכבים, שהוא הזמן המגדיר את תחילת הלילה בהלכה.

הזמן האחרון לקריאת המגילה בלילה הוא עלות השחר, שכן כל הלילה כשר לקריאתה. אולם, לכתחילה יש לקרוא בהקדם האפשרי לאחר צאת הכוכבים, כדי לקיים את המצווה בצורה המהודרת ביותר.

אם אדם לא הצליח לקרוא את המגילה בתחילת הלילה – כל עוד לא האיר השחר, הוא עדיין יכול לקרוא אותה ולצאת ידי חובה.

זמן קריאת המגילה ביום מתחיל עם הנץ החמה (זריחת השמש), כפי שמופיע בגמרא: "מגילה נקראת ביום מן הנץ החמה ועד סוף היום." (מגילה כ', א'). אולם, בדיעבד, אם אדם קרא את המגילה מעלות השחר (קודם הזריחה), יצא ידי חובה, כפי שפסק השולחן ערוך (אורח חיים תרפ"ז, ו').

הזמן האחרון לקריאת המגילה ביום הוא עד השקיעה. כלומר, אדם שלא הספיק לקרוא במהלך היום, כל עוד השמש לא שקעה, עדיין יכול לקיים את המצווה. אך לאחר השקיעה, כבר אין אפשרות לקרוא את המגילה כדין קריאת היום.

אם אדם לא קרא את המגילה עד השקיעה, הוא הפסיד את קריאת היום ולא יכול לתקנה עוד, משום שהקריאה ביום היא חלק ממצוות הפורים ואי אפשר לקיימה לאחר הזמן.

למה קוראים פעמיים את המגילה? חז"ל למדו מהפסוק: "ואני תהלותיך אשמעה בבוקר ובערב" (תהלים נ"ה, י"ח), שמגילת אסתר, המתארת את נס ההצלה של עם ישראל, צריכה להיקרא גם בלילה וגם ביום, כדי לפרסם את הנס בצורה שלמה ומלאה.

לסיכום: בלילה זמן הקריאה מתחיל בצאת הכוכבים, ומסתיים בעלות השחר. בבוקר זמן הקריאה מתחיל בנץ החמה (בדיעבד מעלות השחר) ומסתיים בשקיעה. 

לכן, חשוב להקפיד לקרוא את המגילה בזמן, ובפרט להשתדל לשמוע את הקריאה בציבור בבית הכנסת, כדי לקיים את המצווה בצורה המהודרת ביותר.

זכינו במתנה של פורים – פרסום הנס! נקפיד לקרוא את המגילה בזמנה, ונזכה לשמוח באמת בשמחת הפורים!