פריצת דרך ישראלית: טיפול בתא לחץ מרפא פוסט-טראומה?

מחקר ישראלי חדש מגלה שטיפול בתא לחץ – אותו טיפול שמוכר בעיקר מעולם הרפואה הימית – עשוי לספק מענה משמעותי לנפגעי פוסט-טראומה (PTSD). המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מצא שטיפול בחמצן בלחץ גבוה יכול לשקם את הנזק הביולוגי שנגרם למוח בעקבות טראומה ולשפר את התסמינים הנפשיים.

פוסט-טראומה – תופעה שרק הולכת ומתרחבת

המחקר הזה מתפרסם בזמן שישראל מתמודדת עם עלייה משמעותית במספר נפגעי פוסט-טראומה בעקבות המלחמה. מאז תחילת הלחימה, למעלה מ-12 אלף איש נפצעו – מתוכם כ-5,200 (43%) סובלים מתגובות נפשיות שונות, כמו חרדה, דיכאון וקשיי הסתגלות.

לדברי פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז "סגול" לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר, ישראל מתמודדת עם גל חסר תקדים של פוסט-טראומה. לפני ה-7 באוקטובר, כ-6,000 לוחמים משוחררים הוגדרו כנפגעי PTSD. מאז פרוץ המלחמה, המספרים מטפסים במהירות, וצפוי שבקרוב יתווספו עשרות אלפי מקרים חדשים – הן בקרב לוחמי צה"ל והן בקרב האוכלוסייה האזרחית.

פרופ' שי אפרתי, המנהל את מרכז "סגול" לרפואה היפרברית בבית החולים שמיר, מתאר מציאות מורכבת של עלייה דרמטית במקרי פוסט-טראומה בישראל. לפני אירועי אוקטובר, היו מוכרים בארץ כ-6,000 לוחמים משוחררים שסבלו מהתסמונת. מאז פרוץ הלחימה, חלה עלייה משמעותית במספר המאובחנים, וצפוי שבעתיד הקרוב יצטרפו לרשימה אלפי מקרים חדשים – גם מקרב חיילי צה"ל וגם באוכלוסייה הכללית.

איך מתנהל טיפול בתא לחץ?

בין השנים 2019 ל-2023 נערך מחקר שבחן את השפעת הטיפול בתא לחץ על 98 לוחמים שסבלו מפוסט-טראומה ולא הגיבו לטיפולים תרופתיים או פסיכולוגיים. במסגרת המחקר, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:

• הקבוצה שקיבלה את הטיפול האמיתי – עברה סדרת טיפולים בתא לחץ, שבהם נשמו חמצן טהור בריכוז גבוה ובלחץ כפול מהלחץ הרגיל בגובה פני הים.

בין השנים 2019 ל-2023, נערך מחקר שבו השתתפו 98 לוחמים משוחררים שסבלו מפוסט-טראומה ולא הגיבו לטיפולים פסיכולוגיים או תרופתיים. במסגרת המחקר, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות נפרדות:

• קבוצת הטיפול – קיבלה טיפול בתא לחץ, שכלל נשימה של חמצן טהור בלחץ גבוה (פי שניים מלחץ האוויר הרגיל).
• קבוצת הביקורת – עברה טיפול זהה, אך קיבלה אוויר רגיל (פלצבו).

הטיפול כלל 60 מפגשים בני שעתיים, שבהם נשמו המטופלים חמצן טהור, ובין לבין – גם אוויר רגיל. השילוב הזה נועד להפעיל מנגנוני ריפוי טבעיים במוח.

הממצאים – שיפור בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרגשי

התוצאות דיברו בעד עצמן: בקרב המשתתפים שקיבלו את הטיפול נצפה שיפור ניכר בפעילות המוחית, כפי שהודגם בבדיקות MRI תפקודיות (fMRI).

• הקישוריות בין אזורי המוח השתפרה, בעיקר באזורים שאחראים על ויסות רגשי ותפקוד קוגניטיבי.
• תסמיני פוסט-טראומה כמו חרדה, פלשבקים ודריכות מתמדת פחתו בצורה משמעותית.
• המשתתפים דיווחו על שיפור באיכות החיים וביכולת להתמודד עם מצבים יומיומיים.

בקבוצת הביקורת, מנגד, לא נרשמה כל התקדמות – לא בפעילות המוחית ולא במצב הרגשי של המשתתפים.

"מדובר בתהליך של ריפוי אמיתי"

ד"ר קרן דואניס-ברק מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וממרכז "סגול" מסבירה כי טראומה נפשית מותירה חותם פיזי על המוח – סוג של "פצע ביולוגי" שמפריע לתפקוד התקין של האזורים המעורבים בעיבוד זיכרון ורגש.

"אנחנו יודעים שאזורים במוח כמו ההיפוקמפוס, שאחראי על עיבוד זיכרון, נפגעים כתוצאה מטראומה. זה יוצר מצב שבו המוח מתקשה להתמודד עם זיכרונות, רגשות ולחצים יומיומיים", היא מסבירה.

לדבריה, החמצן בלחץ גבוה מאפשר למוח להתחיל בתהליך של תיקון עצמי. "החמצן מגביר את ייצור האנרגיה בתאים, וכשהמטופל עובר משאיפת חמצן לשאיפת אוויר רגיל – התאים נכנסים למצב של מחסור זמני בחמצן. זה מעודד את התאים להפעיל מנגנוני תיקון וריפוי".

יתרון משמעותי – שיקום של טראומה כרונית

באופן מפתיע, הטיפול הצליח גם בקרב מטופלים שסובלים מפוסט-טראומה כרונית – אפילו כזו שנמשכת עשרות שנים. "יש לנו מטופלים שסובלים מטראומה מאז מלחמת יום כיפור – והם מגיבים לטיפול הזה", אומרת ד"ר דואניס-ברק.

שינוי תפיסה בטיפול בפוסט-טראומה

פרופ' אפרתי מדגיש שהממצאים האלו משנים את התפיסה הרפואית לגבי טראומה נפשית. "עד עכשיו חשבנו שפוסט-טראומה היא משהו שצריך ללמוד לחיות איתו. המחקר הזה מוכיח שזה לא בהכרח נכון – אפשר ממש לרפא את הפגיעה הביולוגית במוח, מה שמאפשר למטופלים להגיב טוב יותר גם לטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים".

טיפול מבוקר – לא לכל אחד

למרות האופטימיות, החוקרים מזהירים שלא מדובר בטיפול שמתאים לכל אחד. טיפול בתא לחץ צריך להתבצע רק במרכזים רפואיים מוסמכים – אחרת הוא עלול לגרום לנזק.

• טיפול בתא לחץ לא מפוקח עלול לגרום לפגיעה בריאות ובאוזניים.
• משרד הביטחון מממן כיום את הטיפול עבור לוחמים נפגעי טראומה, אך האישור לטיפול באוכלוסייה הכללית עדיין מוגבל.

מה הלאה?

החוקרים מאמינים שהטיפול הזה עשוי להוביל לשינוי בגישה לטיפול בפוסט-טראומה – לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.

"אם הממצאים יאומתו במחקרים נוספים, הטיפול הזה עשוי להיכנס לסל הבריאות ולהיות זמין לא רק לנפגעי צה"ל – אלא גם לאזרחים", מסכם פרופ' אפרתי. "אנחנו מדברים על אפשרות אמיתית לשנות חיים – לא רק להקל על הסימפטומים, אלא ממש לרפא את הנזק שנגרם למוח בעקבות טראומה".