פריצת דרך באוניברסיטת חיפה: עכברים מזהים רגשות – האם זה המפתח להתמודדות עם אוטיזם?

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה חושף כי עכברים מסוגלים לזהות רגשות של חבריהם – וגילוי זה עשוי בעתיד לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים חדשניים עבור אנשים עם ליקויים בזיהוי רגשות, למשל כאלה הנמצאים על הרצף האוטיסטי.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology, נערך בהובלת פרופ' שלמה וגנר מהמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטה. מטרת החוקרים הייתה לבדוק כיצד פועל המוח בזמן זיהוי מצבים רגשיים של אחרים. כדי לעשות זאת, הם פנו למודל מחקר נפוץ: עכברי מעבדה. "המעבדה שלנו עוסקת שנים רבות בחקר המנגנונים העצביים האחראים על התנהגות חברתית", מסביר פרופ' וגנר.

במסגרת הניסוי, חשפו החוקרים כל עכבר לשלושה חברים שנמצאים במצבים רגשיים שונים: עכבר אחד היה לאחר תקופת בידוד ממושכת, השני עבר חוויה מלחיצה, והשלישי חש הקלה לאחר שקיבל מים בתום שעות של צמא. העכברים האחרים, כך התברר, הבחינו היטב בהבדלים – ותגובתם הייתה שונה בהתאם למצבו הרגשי של העכבר שמולם.

כדי להבין מה מתרחש במוח ברגעים האלה, התמקדו החוקרים באזור שנקרא קליפת המוח הפרה-לימבית (mPFC), הידוע בתפקידו המרכזי בזיהוי רגשות ובקבלת החלטות. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות – שילוב של אלקטרודות זעירות, וירוסים גנטיים וסיבים אופטיים – עקבו החוקרים בזמן אמת אחרי פעילות תאי העצב. הממצאים חשפו כי בזמן שעכבר פוגש עכבר אחר במצוקה, פעילות הנוירונים במוחו משתנה, מה שמאפשר לו לזהות את הרגש ולהתאים את התנהגותו.

ולמה זה חשוב? זיהוי רגשות הוא מרכיב קריטי בהתנהגות חברתית, ובקרב אנשים עם אוטיזם, יכולת זו לעיתים קרובות נפגעת. "הבנת התהליכים המוחיים האלו יכולה להוביל בעתיד לפיתוח טיפולים חדשניים, שישפרו את איכות חייהם של אנשים עם קשיים חברתיים", אומר פרופ' וגנר.

השלב הבא, מסבירים החוקרים, יהיה לבדוק האם פעילות מוחית זו נפגעת אצל עכברים עם מוטציות גנטיות הקשורות לאוטיזם – ואם ניתן יהיה, באמצעות מניפולציות עצביות, לתקן את הליקוי ולשפר את התנהגותם החברתית.

אז נכון, הדרך עוד ארוכה, אבל מי יודע? אולי דווקא עכבר קטן יפתח לנו דלת להבנה עמוקה יותר של המוח – ואולי אפילו לטיפולים פורצי דרך.