בעלי החיים מזהים סכנה לפני כולם – אז למה בהר סיני הם פשוט קפאו?

בפרשתנו מתואר המעמד הנשגב ביותר בתולדות עם ישראל – מעמד הר סיני. חז"ל מספרים שבאותם רגעים נשגבים, כאשר הקולות והברקים מילאו את ההר, התרחש דבר פלא: "עוף לא פרח, שור לא געה". דווקא ברגעים שבהם כל החושים זעקו סכנה, בעלי החיים עמדו דום. תופעה זו מפליאה שבעתיים כאשר מתבוננים ביכולת המיוחדת שהעניק הבורא יתברך לברואיו – החוש לחזות סכנות טבע.

בכל רחבי העולם מספרים ניצולי אסונות טבע על תופעה מפליאה: טרם בוא הפורענות, בעלי החיים מתנהגים בצורה שונה לחלוטין מהרגיל. חוואים רבים באמריקה אפילו למדו לסמוך על "חיישני הסכנה" של פרותיהם – אותן פרות שבדרך כלל רועות בנחת, מתחילות להראות סימני מצוקה ברורים בטרם סופה מתקרבת.

סיפור מופלא במיוחד התרחש לפני כעשור בהרי קמברלנד שבטנסי. להקת ציפורים, שזה עתה השלימה מסע של אלפי קילומטרים, החליטה לפתע לעזוב את האזור. זמן קצר לאחר מכן התברר הכול – במקום הכו 80 (!) סופות טורנדו בזו אחר זו!
אז איך בעלי החיים יודעים מה עומד לקרות?

ובכן, החוקרים משערים שיש להם חושים מיוחדים (שהעניק להם הבורא כמובן), שבעזרתם הם מסוגלים לזהות ריח חריג של כימיקלים באוויר, לקלוט גלים בתדרים נמוכים, ואפילו לחוש שינויים באוויר דרך פרוותם או נוצותיהם.

נפלא לראות כיצד הקב"ה טבע בבריאתו מערכת התראה מופלאה, המגינה על ברואיו. ובה בעת, כאשר הוא מתגלה בכבודו ובעצמו, אותה מערכת שותקת – להראות שהכול מאיתו יתברך.