תיקון נפטרים
"אני כנר מקצועי כבר 30 שנה", פותח מיכאל ברנר את סיפורו המרגש. "כל חיי האמנתי שהמוזיקה היא השפה היחידה שיכולה לגעת בנשמה. כשדיברו איתי על תיקון נפטרים, חשבתי שזה מיותר, שלא לומר מוזר".
אביו של מיכאל, דוד ברנר ז"ל, היה הלב הפועם של התזמורת הפילהרמונית במוסקבה במשך 40 שנה. "אבא היה זה שלימד אותי לנגן. כשנפטר בפתאומיות לפני שנה, בגיל 82, הרגשתי שאיבדתי לא רק אב, אלא גם חבר ומורה דרך".
את הרעיון לערוך תיקון נפטרים שמע מחברו הטוב, יוסי, שנתקל ברשת במודעה מטעם ערוץ 2000. "יוסי ראה איך אני מתקשה להתאושש מהפטירה של סבא. הוא סיפר לי על התיקונים המיוחדים שהם עורכים וכמה האנשים מספרים על שינוי שחל בחייהם בעקבות כך
בהתחלה מיכאל היה ספקן מאוד באשר להצעה החריגה של חברו. אך למרות היסוסיו, קול פנימי אמר למיכא: תרים את הטלפון.
"אני זוכר היטב את השיחה הראשונה עם מיכאל", משחזר אהרן, המוקדן הוותיק של ערוץ 2000. "הוא התקשר בשעת לילה מאוחרת, וכבר מהמשפט הראשון הרגשתי שמדובר ביהודי מיוחד. הוא דיבר על אביו ז"ל בהערצה כזו, סיפר על המנגינות שחיבר עבורו, על השיעורים המשותפים. הוא אמר לי, שהוא לא בטוח בכל העניין הזה של תיקונים. אני חייכתי לעצמי כששמעתי את ההיסוס בקולו – פגשתי כל כך הרבה אנשים ספקנים שחוו שינוי עמוק אחרי התיקון. הרגשתי שגם הפעם בעזרת ה' זה יהיה כך".
למרות היסוסיו, מיכאל החליט לערוך את תיקון הנפטרים עבור אביו. "חשבתי שזה יהיה כמו מעין טקס כזה, לא באמת ידעתי מה זה אומר 'תיקון'", אמר מיכאל עצמו.
אבל מה שקרה אחר כך היה מעבר לכל דמיון:
בלילה שלאחר התיקון, מיכאל חלם חלום מרטיט שנחרט בזיכרונו לעד. "ראיתי את אבא יושב בחדר החזרות הישן שלו, מחזיק את הכינור שלי. הוא התחיל לנגן מנגינה, אבל לא סתם מנגינה, אלא לחן מיוחד שחיבר במיוחד בשבילי כשהייתי בן שש. זו הייתה מנגינה שמעולם לא נוגנה בפומבי, רק בינינו. בחלום, הוא לימד אותי אותה מחדש, תו אחר תו".
כשהתעורר בבוקר, משהו השתנה בתפיסת עולמו. "פתאום הבנתי שיש דברים שקורים מעבר למה שאנחנו רואים ומבינים. תיקון הנפטרים של ערוץ 2000 פתח לי את העיניים".