תיקון נפטרים
"אין שום אופן להושיע ולהציל את הנפטר כי אם לשפוך שיח בפני מלכו של עולם", כותב רבי יהודה פתיה זצ"ל בספרו "מנחת יהודה". התיקון המיוחד כולל תפילות הנערכות על ידי עשרות תלמידי חכמים, הקפות מסורתיות, תקיעת שופר, נתינת צדקה, אמירת תהילים וקדיש, לימוד תורה והתרת נדרים - כולם מכוונים לזכות הנפטר.
על פי עדויות רבות של אנשים שבחרו לערוך את התיקון עבור יקיריהם, הנפטרים הופיעו בחלומות בני משפחותיהם, לעיתים לבושים בגדי פאר, כדי להודות על התיקון שנעשה עבורם, וזאת לאחר שהם הופיעו בפניהם כמה ימים קודם בבגדים בלויים ובלי נעליים (רחמנא ליצלן).
השאלה המתבקשת היא: כיצד תיקון קצר יחסית יכול לתקן חיים שלמים?
התשובה, על פי המקובלים, טמונה בהבנה עמוקה של ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא. כפי שמסביר רבי יהודה פתיה, פעולה קטנה בעולם הזה יכולה להיות בעלת השפעה עצומה בעולם הבא, במיוחד כאשר היא נעשית לטובת נשמת הנפטר.
על פי ספרי המוסר והיראה, כשאדם חי, הוא "נושא את עצמו" – כלומר, במאמץ קטן יחסית הוא יכול להשיג תיקון משמעותי. לעומת זאת, לאחר פטירתו, תהליך התיקון הופך למורכב הרבה יותר.
הייחודיות של תיקון הנפטרים טמונה בכך שהוא משלב את היתרונות של שני העולמות יחד. מצד אחד, הלימוד והתפילות נעשים בעולם הזה, שבו כוחם רב יותר. מצד שני, היות והנפטר כבר בעולם האמת, הלימוד לעילוי נשמתו מקבל משמעות רוחנית עמוקה יותר.