הלוחם שנפצע בחאן יונס בחשיפה מצמררת: "מלאך נגע בי"

ישראל בן שטרית בן ה-39 מירוחם עוסק בחיי היומיום שלו בפיתוח עסקי וגיוס השקעות לסטרטאפים. בן שטרית עזב הכל בשבעה באוקטובר, והחליט לצאת לשליחות חייו מתוך נשיאה בעול תקוות העם כולו, אהבה וחיבור למולדת וערבות הדדית מעוררת השראה. כעת, בריאיון מיוחד לערוץ 2000, ישראל הגיבור משחזר את רגעי האימה והעוז שהתערבבו יחדיו, ומספר על ההשגחה הפרטית המצמררת שחווה בעת הלחימה בעזה והפציעה בחאן יונס.  

"ב-07/10 בשעה 06:30, נשמעה אזעקה פה בירוחם. זה אירוע מאוד נדיר, זה לא קורה הרבה שיש אזעקות בירוחם. באותם רגעים אני קופץ מהמיטה ומבין שקורה משהו לא טוב. אנחנו משפחה דתית, אבל אני מחליט באותם רגעים בכל זאת לפתוח חדשות. ברגע שאני רואה את התמונה של הטנדר הלבן שנכנס לתוך שדרות, אני מבין באופן וודאי שאנחנו נמצאים במלחמה."  

"הדבר הראשון שאני עושה, זה לפתוח קבוצת וואטסאפ ולרשום שם שכל מי שיש לו נשק, שייכנס לקבוצה בדחיפות. אני מבין שאנחנו באירוע מאוד מורכב, והחשש העיקרי שלי הוא שתהיה חדירת מחבלים גם בירוחם, ממש כמו שהגיעו לשדרות. לאחר מכן אני קורא לאנשים לסיים את התפילה וללכת מיד הביתה. השמועה מחלחלת ואנשים מתחילים להתפנות לבתים שלהם."  

"אני סגן מפקד פלוגה בחטיבת אלכסנדרוני. אנחנו מתאמנים שנים למתווה הצפוני, לכוחות רדואן. אני מבין שמה שדמיינו תמיד שיקרה בצפון, קורה כרגע בדרום. אחרי הפעולות הללו, אני מעביר את האחריות לסגן קצין הביטחון של המועצה ולראשת המועצה, וממשיך משם כמה שיותר מהר צפונה. אני נותן חיבוק לאישה ולילדים, אומר להם שלום, ומבין שאני הולך למלחמה ארוכה. אני נוסע מיד עם חבר שגר פה בירוחם לבסיס שלנו, שנמצא ליד צפת. אנחנו פלוגה של "אכזריות" (נגמ"ש צבאי) והמשימה שלנו לצייד כמה שיותר אכזריות. בשעה שתיים עשרה בלילה אנחנו פשוט נוסעים על הכביש כדי להגיע כמה שיותר מהר לגבול הצפון. אנחנו מגיעים לגבול הצפון ובמשך ארבעה חודשים, אנחנו מנהלים קרב הגנה נגד כוחות רדואן וחיזבאללה."  

"התרחיש הנורא שכוחות רדואן יפלשו וייכנסו לתוך שטחי מדינת ישראל, לשמחתו לא מתממש, ככל הנראה בזכות הקפיצה המהירה והמוכנות הגבוהה של הכוחות להגיע אל הגבול."  

"אחרי ארבעה חודשים ושירות מילואים משמעותי, אנחנו מבינים שאנחנו בעצם הולכים לסיים את התעסוקה המבצעית. באמצע חודש פברואר, אני מקבל טלפון, ושואלים אותי אם פלוגת אלון, הפלוגה שלנו, רוצה להמשיך להילחם גם בעזה."  

"בהתחלה יש חצי דקה של התלבטות, אבל מהר מאוד אני מודיע גם למג"ד וגם למח"ט שאנחנו יורדים לעזה. עזה זה רצף של אירועים, שבכל רגע, בכל שנייה, בכל דקה, יכול לקרות משהו לטוב ולרע. אתה ממש מרגיש ורואה איך הקב"ה לצידך בכל רגע."  

"היינו באיתור יפהפה, וילה מאוד יפה וגדולה. וממש לקראת היציאה מהבית, חבר שלי שאל אותי אם אני יכול לעזור לו עם הציוד. אני משיב שכן, בשמחה. אני לוקח את הציוד שלו ושלי ויורד למטה במדרגות. אני עובר את האכזרית שלי, ואיך שאני יוצא לכיוון האיתור שלי, אני רואה טיל RPG, עם הראש קרב, עם הלהבה, מגיע לכיוון שלי." 

מה שקרה לאחר מכן הוא בלתי נתפס ובגדר נס של ממש. לצפייה בריאיון המלא, לחצו על הסרטון