'וערבה' הוא שיר געגוע וציפייה לבניין בית המקדש, בו מארח הלל את שני בניו לשירה קדושה וטהורה ומלאת כיסופין

ווקאלי הלל מאיר - וערבה

ווקאלי: הלל מאיר - "וערבה"