מיסטיקה וקבלה

עבר מוות קליני כשהיה בן 8: "אחרי 14 יום חזרתי לחיים"

דורון אוחנה בן ה-56 מאלעד, אב לחמישה וסב לשניים, מספר בריאיון לישי דריקס על החוויה המטלטלת ביותר בחייו, לאחר שעבר מוות קליני בהיותו ילד. "ראיתי את המנהל והמורה מלמעלה"

ת. כהן   
אא
(צילום: ערוץ 2000/sfam_photo/shutterstock)

דורון אוחנה בן ה-56 מאלעד, הוא אב לחמישה ילדים וסב לשני נכדים. דורון מנהל חנות מוצרי חשמל למחייתו ולפני כ-30 שנה התקרב ליהדות וחזר בתשובה. בשיחה עם ישי דריקס, מספר דורון על החוויה המטלטלת שחווה כשהיה ילד צעיר בבית הספר היסודי, לאחר שעבר מוות קליני. על השירות בצנחנים שכה אהב ואורח החיים המסוכן ששאב אותו כל פעם מחדש, התחושות המטלטלות בזמן ההמתנה בין חיים למוות, וההתקרבות מאוחר יותר לדת.  

איזה ילד היית? 

"זה תיכף יתקשר לסיפור שלנו. אני הייתי ילד שתמיד אוהב אתגרים", מספר דורון. "למעשה, עד גילי המבוגר הייתי בצנחנים, הייתי שם מפקד פלוגה וצנחתי לא מעט פעמים. מאז ומעולם נמשכתי לדברים מסוכנים. אני זוכר שיום אחד הלכנו כמה חברים באילת מעל הגשר ואחד החברים שלי הציע 100 שקלים למי שיקפוץ, ועוד לפני שהוא סיים להציע, אני כבר קפצתי." 

השובבות של דורון הובילה אותו בגיל נורא צעיר, כשהיה בכתה ב', אז היה נהוג לעשות תחרויות בבית הספר. "שמנו עמוד מתח. התחלנו ממרחק של חצי מטר, וכל הילדים היו קופצים וצריכים להיתלות עליו. מי שלא מצליח להיתלות ונופל, יוצא מהמשחק, ומי שנשאר אחרון - מנצח", מספר דורון.  

"כמובן שאני עם האהבה שלי לסכנות, נשארתי בין האחרונים יחד עם עוד שני ילדים, ולקחנו מטר אחד יותר מידי. אני זוכר אפילו את השמות שלהם - לאחד קראו אלי ולשני יורם. אני זוכר שיורם קפץ ולא הגיע בכלל, אלי קפץ, נתלה ונפל, ואני קפצתי וכמובן לא הצלחתי בכלל. עשיתי ממש קפיצת סלטה, קפיצת ראש כמו שקופצים לבריכה, ככה בעיגול, ונפלתי ישר על הראש. איבדתי את ההכרה."  

"בימים ההם לא היו פלאפונים סלולריים וטלפונים קווי לא היה בכל בית. באותו הרגע שאיבדתי את ההכרה לא הרגשתי כלום, ולאחר כמה דקות מצאתי את עצמי ברכב של המנהל, כאשר הוא והמורה יושבים מקדימה. ואז אני רואה את עצמי מלמעלה, שלוקחים אותי המורים אפילו בלי אלונקה, אלא מרימים אותי מהידיים ומהרגליים ומכניסים אותי לרכב של המנהל. הטילו אותי במושב האחורי ממש כמו גופה, לא עלינו, ולמעשה חשבו שאני מת". 

זה דפוס חוזר אצל כאלו שעברו מוות קליני ומתארים כי ראו את הכל מלמעלה 

"אני רוצה לציין שמי שהיום בתשובה יודע מה המהלך הזה של הראייה מלמעלה, אבל מי שלא בתשובה ורואה את עצמו מלמעלה, לא מבין מה קורה. אתה שואל את עצמך מי אתה ומקבל מן בלבול חושים כזה ולא מבין היכן אתה נמצא, אבל ההרגשה הטובה שעוטפת אותך, אתה מרגיש בטוב. אני ראיתי איך אנחנו נכנסים בשער של בית החולים "קפלן" ברחובות, וההרגשה היתה ל כך טובה שרציתי להישאר במקום הזה ולא רוצה לחזור לפה חזרה. טוב לך, נעים לך, כיף לך. יש תחושה של חום טוב, אור כזה גדול מחמם אותך מכל הכיוונים ועוטף אותך באהבה. אתה מרגיש את האהבה, אבל בכל זאת אמרתי לעצמי שיש לי את אמא פה ואני לא יכול להשאיר אותה פה לבד". 

לצפייה בסיפור המלא של דורון, לחצו על הסרטון. 

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי