בלעדי: אנשי ההצלה שטיפלו ראשונים בפצועי אסון מירון, משחזרים

אסון מירון אירע לפני כשנתיים בעת ההילולה בציונו של הרשב"י הקדוש: שם נגבּו חייהם של 45 יהודים קדושים וטהורים שעלו בסערה השמימה. בראיון מיוחד למנחה והכתב בערוץ 2000, יהונתן דדון משחזרים אנשי ההצלה שהגיעו ראשונים להר לצד ההתעסקות בהצלת חייים ותוך הקרבה רבה טיפלו בפצועים באסון - את רגעי הדרמה הקשים ואת הלחץ התהומי בליל הסיוטים:

יוני אלזרע, קצין משמרת במוקד איחוד והצלה, מספר: "כמו בכל שנה אנחנו מאבטחים את העולים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. באותה השנה האירוע החל בצורה רגילה, עם מקרים קטנים ולא חמורים: פה נפילה, שם פציעה קטנה כזו או אחרת. באיזשהו שלב, קצת לאחר השעה 12 בלילה, אנחנו מקבלים שיחות טלפון עם צעקות וקריאות לעזרה, מאזור שנקרא 42. אנחנו עדיין לא מבינים שמדובר באירוע בסדר גודל כזה, כמו שאנחנו יודעים היום.  

בני אסרף, מתנדב הצלה שטיפל בראשוני הפצועים באסון, מספר: "לקראת האירוע התחלנו לראות אנשים שמתחילים לנוע בהמולה, ואז כל האנשים התחילו להידחף והתחיל להיווצר גל של אנשים שמתחילים ליפול במדרגות. תוך כדי, התחלנו למשוך אותם לכיוון המרפאה במקום ולטפל בהם."  

שלום לוי, מתנדב הצלה נוסף שהעניק טיפול לראשוני הפצועים באסון, משתף: "זו מרפאה המיועדת נטו למתן טיפול ראשוני: כדור אקמול, פלסטר וכאלה, היא לא מיועדת למשהו רציני ולאירוע בסדר גודל כזה." 

אסרף ממשיך: "בשניה הראשונה זה כבר לא היה נראה אירוע רגיל. באיזשהו שלב אתה כבר לא מצליח לשמוע מה אומרים בקשר, ואתה פועל תוך כדי תנועה, מטפל בעוד פצוע ועוד פצוע. אחד עם שבר ביד, אחר עם שבר ברגל, אחד זקוק להחייאה, אחד פצוע בפצעים שטחיים ואחד התעלף." 

אלזרע ממשיך ומספר על מה שקורה במקביל במוקד: "בשלב זה מתחילים להזרים כוחות, שמגיעים למקום ומדווחים על מספר החייאות, כאשר במשך הזמן זה הופך לעשרות החייאות. כפי שאנחנו יודעים היום, לצערנו 45 החייאות לא צלחו במקום." 

אסרף מספר על מחזה מצמרר שצרוב בזכרונו מהאירוע הקשה: "היה שם ילד בערך בן 12, שממש נמחץ בין האנשים בצד ימין של המדרגות. באיזשהו שלב הוציאו אותו והביאו אותו אלינו. אתה רואה מחזה קשה ביותר, של ילד שעוד שניה איננו. הוא מגיע אליך עם ה'לשון בחוץ' ואתה מטפל בו ופתאום חוזר לו האוויר. התמונה שלו חקוקה אצלי במיוחד." 

אלזרע ממשיך: "אני יושב על עמדת אמבולנסים ומוציא עשרות אמבולנסים שכבר נמצאים במקום, מאבטחים רפואית ומוכנים לכל פינוי שצריך. ברגע שהבנו שמדובר באירוע בסדר גודל כזה, שמצריך המון פינויים, הוצאנו אמבולנסים גם מהערים הסמוכות ואפילו מאזור המרכז. אני חושב שהפינוי האחרון שלנו מהזירה אירע בערך סביב השעה שלוש וחצי, רבע לארבע לפנות בוקר." 

לוי מספר על ערב ההתייחדות המיוחד של ארגון איחוד והצלה בזירת האירוע כחודש לאחר האסון: "כל מי שהיה בין הפצועים באסון והולך היום על הרגליים, זה המון בזכות הצוות של איחוד והצלה וכל צוותי ההצלה שנכחו במקום וסייעו בהצלת חיים. ביום ה-30 לאסון, נערך במקום ערב מיוחד של איחוד והצלה. הגענו לשם הרבה חובשים וכל מי שנכח באירוע עצמו. התייחדנו ביחד כולם והיה שם הרבה רגש ונשמה באירוע הזה." 

ועל הכוננות לקראת ערב ההילולה השנה מספר אלזרע: "השנה כמובן, אנחנו גם נהיה שם ונאבטח רפואית את העולים להר, בתקווה שבע"ה הכל יעבור בשלום. כמו בכל שנה והשנה במיוחד, נהיה שם ערוכים ומוכנים יותר לכל תרחיש גדול, כי לצערנו עברנו את זה על בשרנו - אבל כמובן שנהיה שם ונמשיך לאבטח רפואית את העולים אל ההר."