403 שנה לפטירתו: מקבץ מחייו של הגאון רבי חיים ויטאל זצ"ל

רבי חיים ויטאל זצ"ל היה מגדולי תלמידיו של האר"י זצ"ל. הוא נולד בצפת בתקופה עתירה בתורה ובתלמידי חכמים ומקובלים בעיר. בגיל 14 בלבד התקבל רבי חיים לבית המדרש של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) ושקד בתורה בהתמדה אדירה. לימים התעניין רבי חיים בתורת הנסתר והחל בנוסף ללמוד קבלה בבית המדרש של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). תוך שהוא שוקד בלימוד מעמיק בתורת הנגלה והנסתר בשני בתי המדרש, לרבי חיים בקושי נותר זמן לישון.  

לאחר מספר שנים עזב רבי חיים את עסקי המסחר לטובת לימוד אצל האר"י הקדוש, אותו אימץ לרבו. יחד הם שקדו יומם וליל בתורה ורבי חיים העלה את כל דבריו של האר"י הקדוש ז"ל על הכתב.  

האריז"ל לימד את רבי חיים סודות נשגבים בתורה שאף אוזן לא שמעה. באחת הפעמים ביקש רבי חיים מהאר"י שיגלה לו סוד מסוים בתורת הנסתר, אך האר"י השיב לו שאינו יכול לעשות זאת מכיוון שאם יגלה לו יסתלק מן העולם. לאחר מחשבה קצרה, החליט האר"י בכל זאת לגלות לרבי חיים תוך שהוא מדגיש כי כל עצם הוויתו הוא גילוי רזי עולם מתורת הנסתר. ובאמת לאחר זמן קצר, נפטר האר"י הקדוש ז"ל תוך מסירות נפש של ממש עבור התורה הקדושה. בימי חייו העיד האר"י על רבי חיים כי הוא היחיד שהבין את עומקי דבריו וירד לסוף דעתו.  

לימים הוסמך רבי חיים לרבה של ירושלים על ידי האלשיך הקדוש וזכה לכבוד והערצה רבים מתושבי העיר. לאחר מכן עבר רבי חיים לדמשק שבסוריה וכיהן שם כרב עד ליום פטירתו ב- ל' ניסן, שנת ה'ש"פ. 

רבי חיים ויטל כתב ספרים רבים, ביניהם: "ספר הגלגולים", "ספר החזיונות", "עץ חיים", "שער הכוונות", "שער מאמרי רשב"י", ו"שערי קדושה". בספר "עץ החיים" מתאר רבי חיים ויטאל את כל דבריו ומשנתו של האר"י הקדוש זצ"ל, אך מזהיר בתחילת הספר כי לימוד הקבלה איננו מיועד לכל אדם ועלול להוות סכנה של ממש עבור מי שאיננו מוכן להעמיק ב- פרד"ס התורה (פשט, רמז, דרש, סוד). כך נכתב בתחילת הספר: "אמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל 'אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין', והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצוות התורה בתרי"ג מצוות... כי אין הדברים האלו מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי, והסברא בהם סכנה עצומה, ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות חס ושלום."