בעקבות המצב: האם אתם חווים פחד מפני רעידת אדמה?

כולנו חיים עם חוסר וודאות לגבי העתיד, לא רק לגבי התקפי חרדה אלא לגבי כל תחום בחיים. הצורך לדעת מה יהיה מחר, היכולת או הניסיון לצפות דברים מראש, הם שמעניקים הרבה לתחושת הביטחון של האדם.

הפחד הוא כשהאדם לא יודע איך להתמודד במצבי חוסר אונים. ואומנם לפחד לחשוש זה נורמאלי, אבל כשזה כבר פוגע בשגרת החיים של האדם, זו כבר חרדה, ואפילו אם יש סיבה לחרדה, אבל היא מעסיקה אותנו יותר ממה שהיא יעילה ועוזרת.
אם אדם דואג ליום המחר וחושב איך לפתור את הבעיה של מחר –הוא בבחינת איזהו  חכם הרואה את הנולד, זה נצרך וראוי.

אבל אם הוא יותר מידי דואג ופחות עוסק בפתרונות, זה פחד לא יעיל, זו חרדה.

אז מה יעשה האדם?

אחרי שיש לאדם את הפתרונות ההגיוניים לבעיה, כל פעם שחושב האדם על החרדה מרעידת אדמה, חשוב שיאמר לעצמו אמירה פשוטה : 'זה לא אני', זו החרדה, זה לא ההיגיון זו החרדה. אמירות פשוטות, לא להיאבק עם החרדה לא לדבר אתה, לא להתעסק אתה, ככל שמתעסקים אתה, ככל שהיא מעמיקה וצוברת תאוצה.

ככל שמצליחים לקבל אותה, אפילו להיכנע לה, היא מאבדת מהכוח שלה ותוך כמה דקות היא גם יכולה להיעלם, אם זו תהיה הגישה!

יחד עם זאת, מנושא שמפחדים ממנו, רוצים ללמוד עליו בשביל להגן על עצמנו, וזה נורמלי. אבל לא נורמלי להתעסק בנושא הזה יותר מידי, מי שרגיש לחרדות שלא ייחשף לנושא רעידת האדמה.
הרי את המידע הבטיחותי, ההשתדלות שבידי אדם יש לו. אין לו מה לחפש עוד, התעסקות יתר בחדשות תגביר את החרדה.

דבר נוסף במהלך היום בלי קשר לחרדות, כל יום פעמיים ביום להתאמן על נשימות והרפיה עמוקה. וגם בזמן התקף הלחץ והחרדה לנשום לאט....הנשימה האיטית מרגיעה את האדם.

עוד נקודה - אם אדם בזמן חרדה ינסה לרשום את המחשבות שלו, לא יהיה לו הרבה מה לרשום. כי כוח החרדה זה בדמיון ובמילים מלחיצות שהאדם אומר לעצמו, אבל בעצם זה אותן מילים שוב ושוב. אם הוא יירשום אותם, הוא ישים לב ,שיש מילים אבל אין הרבה תוכן. רק חזרה על אותן מילים.